בכל משפחה יש סודות. לרוב אלה סודות קטנים שלא מזיקים, אבל לפעמים יש גם סודות גדולים, כאלה שהופכים את החיים, וכשהם מתגלים, בדרך כלל, מתחילה שרשרת של האשמות או שרשרת של מזימות. בכל מקרה מה שהיה כבר לא יהיה.
גם הספר הזה עניינו סוד משפחתי. וכאן אני בדילמה עם דעתי על הספר. מצד אחד העלילה של הספר פשוטה. לא רואה בה שום יחוד, אבל מהצד השני תיאור הרגשות בספר מצויין. לא זוכרת שקראתי פעם ספר עם תיאור של רגשות באופן כל כך אמין ונכון.
מירנדה מקבלת מכתב שהדוד שלה בילי מת. בגלל מריבה בין הוריה לבילי היא הייתה בנתק מהדוד הרבה שנים. אבל דבר אחד נשאר בזיכרונה: בילי נהג לשחק אתה משחק של חידות, שתמיד הובילו אותה למצוא משהו. גם עכשיו היא בטוחה שבילי משחק אתה, בעיקר אחרי שהיא מגלה שהוא הוריש לה חנות ספרים. והיא מתחילה לחפש, ומתקדמת מכתב אחרי מכתב.
מסקנה שלי (שלמעשה כבר הגעתי אליה מזמן) אם יש בעיות במשפחה שלכם, והמשפחה שלכם מעניינת אתכם, אל תסמכו על סיפור של צד אחד. אפשר לגלות גם חמישה צדדים למקרה אחד. תאמינו לי.
ושיהיה לכולם חג שבועות פורח ומעניין !

לקחתי אותו לידיים, בתקווה להתחיל לקרוא בהסעה כרגיל..
ותמיד אני מתחילה לקרוא כמה עמודים לפני לדעת האם כדאי או לא להתחיל לקרוא...

ואוו פשוט נסחפתי כמו פעם, לא יכולתי לעזוב מהידיים, ולמרות שלעוונותיי אני מדפדפת קדימה, וידעתי כמה סודות...
המשכתי לקרוא כרגיל.

ב-3/4 מהספר מתחיל להיות יותר פרטים שמגלה מירנדה, יותר ויותר מעברה וישנם המון קטעים עצובים שהוזילו מעיניי דמעות, אני בכיינית בספרים.

ישנם כאלה שיגידו שהוא ספר "קייצ'י", אבל, זה ספר על משפחה, אהבות, וגם שמה שרואים מכאן לא רואים משם.

למה מירנדה ירשה את החנות של הדוד? למה הוא משאיר לה משחקי חידות? ספר מעולה, שווה 5 כוכבים זוהרים, אולי אני משוחדת כי סיימתי אותו עכשיו ועדיין נמצא וסובב בתוך ראשי...
אז למחר לסבב חדש של המשמרת אצטרך למצוא משהו אחר. תקראו.

מירנדה, הוא שמה של דמות אישה מהספר שנקרא "הסערה". זהו ספר ששני הוריה של העלמה מירנדה אהבו, ובחרו בשמה כי ככה וגם כי היא נולדה בנסיבות שנולדה - והכול התחבר להם.
אם כן, מירנדה שלנו נולדה ביום סערה וסופה, נקראה על שם הדמות מהספר האהוב, שהוריה שהיו בעלי חנות ספרים קטנה ואינטימית ולפי טעמם האידיאולוגי והאחר, חנות שאף היא קרויה על שם אחד הדמויות מהספר.

אז מירנה נולדה למשפחה באל-איי, היישר אל תוך דרמה משפחתית מורכבת ורוויית שקרים.
את מירנדה אנחנו פוגשים בהיותה אישה בשנות העשרים שלה. מורה להיסטוריה בקצה השני של ארה"ב, לשם ארשה לי להמר שנמלטה ממשפחתה האוהבת. מתגוררת עם בן זוגה מורה להיסטוריה אף הוא.
וכשאנחנו פוגשים את מירנדה, היא פוגשת בתעלומה מסתורית וחידתית הקשורה במשפחתה הקטנה: אמא, אבא ודוד בילי אותו לא ראתה 16 שנים ועם הידיעה על מותו יוצאת מירנדה מסע פתרון התעלומה באמצעות פתרון חידות שהותיר לה הדוד בילי טרום-מותו ואשר מספרים לה את סיפור חייו).
אז דרמה משפחתית - מה אומרים - היש באמת משפחות מאושרות (באותה הדרך או בכלל)? ורוויית שקרים - מה אומרים - היש כנות אמת במשפחות?
וסיפור על יחסי אמהות-בנות. לכאורה קרובים ובאמת.. מה אומרים - היש קשרי אמהות-בנות קרובים וטובים באמת?

אז, מסע חידות שיוצר בילי הדוד האהוב והנעלם - מסע חידות שמירנדה עוברת כדי להגיע להכיר באמת את הדוד האהוב מילדותה, אל מיהו היה דוד ביל, ומיהם מעט האנשים שפגשה לראשונה מירנדה בהלווייתו, שם הייתה לבד מבין בני המשפחה. ואל פתרון התעלומה.

המעגל ייסגר. התעלומה תיפתר. ואני אוהבת ספרים בהם תעלומה נפתרת, נסגרת וננעלת ולא משאירה לקורא לדמיין. יותר מזה - ספרים, בעיקר כוללי תעלומה שסופם לא סגור - מעצבנים אותי, כלומר לא הם אלא הסופרים שבדו אותם.

ומה אומרים - דודים? הם תמיד דודים, באמת? ודודים זה טוב?

הייתי אומרת, רוצים תשובות, לכו תקראו.. אבל ויש אבל - הספר גדוש ועמוס ומייגע בפרטים. הסיפור עד פחות או יותר אמצעו איטי מאוד ברמת המייגע ומשעמם. וכאמור, פחות או יותר באמצע, מתחיל לרוץ בעניין עד לבעצם סיומו של הסיפור איפושהו כמה עשרות עמודים לפני סופו ואז שוב ייגוע פרטים, איטיות ומיותרות.
עד לכמחצית הספר מצאתי עצמי מדלגת על פסקאות פה ושם, יען כי הבנתי את הקטע והקטעים מיגעים, בעשרות העמודים האחרונים רפרפתי קלות רק כדי לא לפספס איזה קטע מוצפן (לא היה), והשאר - אש. כולו 368 עמ'

אז, אם אתם פוגשים בספר הזה במקרה בספריית הרכבת (היי, הושאר אתמול בתחנת "השלום", ויאללה, מה עם איזה הסכם שלום שיעיף אותנו כבר מהבוץ העכור באמת, וגם אם זמנכם בימים אלו בידיכם כי היי המקום שאתם עובדים בו ב"חופש הגדול" יופיהיי יופיהיי, ורק הארז קשישא, תרד מהעץ ותן לחזור לעבודה) וגם אין טיסות ולאן לטייל - אז, לכו על זה.

המצב הביטחוני גרם לי לשכוח את עצמי אפילו לקחת ספר לשבת לחופשה קצרה בירושלים בעקבות האורווזיון ומסיבת האורוויזיון(היה שווה זכינו מקום שלישי).
אז מצאתי ספר נהדר שנקרא ''חנות הספרים של אתמול''בצומת ספרים בירושלים. שמעתי עליו הרבה באתר 'עברית' והיה עליו מבצע של 25 ש''ח, בירושלים יש הרבה מבצעים של ספרים. התחלתי לקרוא אותו ביום שישי יחד עם מתקפת הטילים שהייתה על הרי ירושלים אח''כ המשכתי כל השבת.
הסיפור מגולל את סיפורה של מירנדה שהיא מורה להיסטוריה בפילדלפיה בת 27(28), החיים שלה מושלמים. היא מלמדת מקצוע שהיא אוהבת, ויש לה חבר חדש ומהמם בשם ג'יי. ואז מגיע איזה תזכורת מהעבר מהדוד שלה בילי, זה מגיע ככרטיס ברכה, הוא שולח לה משהו המסמל את שמה היא נקראית 'מירנדה' על שם גיבורה במחזה ''הסערה' של שייקספיר. בילי הדוד שלה מאוד אהב אותה ומשום מה, היה בינהם נתק במשך השנים, היא לא ידעה מדוע? הפעם האחרונה שהיא נתקלה בו זה היה כשהייתה בת 12 לאחר שהביא לה גור למתנת היום הולדת שלה, והוא לקח אותה כמעט כל יום לחנות ספרים שהוא ניהל ''ספרי הפרופסרו'' היא אהבה לגעת בספרים ולהריח אותם. באותה התקופה היא מגלה לאחר מסיבה בדירהתה שדוד שלה בילי נפטר, היא נסערת ומחליטה לנסוע הביתה ללוויה, בלוויה היא מגלה עוד סודות היא מגלה שהוא הוריש לה את החנות ספרים, מגלה אישה בם אוולין מסתבר שהייתה אשתו של דודה בילי, היא מגלה עוד סודות על עברה באותה הלוויה הזאת, והקשר עם אימא שלה מתערער. היו רגעים בספר שאני הזלתי דמעות לא יודעת מדוע? הספר היה אותנטי ומרגש כאחד, היא ממש דיברה על ליבי, איימי. היא דיברה על אהבת ספרים כאל מקום מפלט, אך גם כחיבור משפחתי. החיבור של מירנדה לספרים היה בזכות משפחתה ובזכות הספרים היא גם מצאה את עצמה מחדש. היא גילתה מה היא אוהבת ולמה היא משתוקקת אליו?
"ספרות טובה צריכה לאחד בין אנשים, לא להפריד ביניהם. אני מאמינה שבלב לבה של אמנות הסיפור מצויה האמפתיה, והיכולת לשים את עצמך בנעליו של אדם אחר''(אליף שאפאק)אני חושבת שעל זה דיברה איימי מאיירסון, וזהו ספר הביכורים שלה.

ספר בסדר ולא יותר. הטרנד של כתיבת ספרים על חנויות ספרים קיבל לשורותיו עוד ספר. ספר עם עלילה מעניינת לכאורה, אבל לטעמי קצת קיטש. מורה להיסטוריה מפילדלפיה שקיבלה בירושה מדודה הנעדר את חנות הספרים שלו בלוס אנג'לס לאחר מותו. קורותיה לאחר שהיא מגיעה לחנות וחיפושיה אחר הרמזים והחידות שהשאיר לה דודה בילי עד פתרון החידה והתפנית הדרמטית שקובעת את המשך חייה. אפשר לקרוא - לא חובה - לטעמי.

מירנדה מורה צעירה להסטוריה מקבלת הודעה כי דודה בילי נפטר. היא טסה ללוייתו ומכאן ואילך מתחיל מסע של משחקי חידות שבילי הדוד המציא.
הוא גם מוריש לה את חנות הספרים שנמצאת על פשיטת רגל.
כאוהבת ספרים הייתי סקרנית לגבי הספר וצללתי. מירנדה שנקראת על שם גיבורה שייקספירית משקיעה בחנות ומנסה להצילה בכל דרך ומגלה גם סודות ושקרים
משפחתיים.
ספר מרגש על משפחה,קהילה תומכת שמתגייסת להציל מוסד ותיק.
ספר חמוד עם המון ציטטות מספרים וסופרים המוזכרים בספר (גם כאלה שלא הכרתי וזה היה לי נחמד...). ושהזכיר לי למה אני נמשכת לחנויות ספרים
(רצוי יד שניה..) ומבלה בהן שעות.

סיפור נעים, אין לי שום דבר מיוחד לספר עליו.