ביקורת ספרותית על מלון אָדְלוֹן מאת רודיקה דנרט
ספר טוב

---

מבין כל ערי אירופה אני הכי אוהבת את ברלין.
בכל פעם שאני שם יש לי תחושת דז׳ה וו חזקה כאילו חלק ממני היה שייך לעיר מאז ומתמיד.
אני מטיילת ברחובותיה הרחבים כאילו אני בבוגרשוב ומפטפטת בגרמנית קלילה עם תושביה, בעיקר עם הישישים שנפעמים מתשומת הלב שבחורה ישראלית מתולתלת מרעיפה עליהם ומיד מספרים לי סיפורים על המלחמה ועל הסבל הרב שעברו בתקופתה.
אני משתדלת שלא להשוות בין הטרגדיות כי אין בכלל מה להשוות.
המבט העכור בעיניהם הופך להיות צלול והם מפליגים לעבר זיכרונות רחוקים, מתוקים-מרירים.
חלק מבתי הקפה בעיר עדיין פועלים במתכונת המסורתית: מלצרים מבוגרים מגישים קקאו בקצפת ופרוסת עוגת זאכר בידיים בוטחות. נברשות מפוארות משתלשלות מהתקרה והכיסאות נראים כאילו מתקופת לואי ה 16.
כשביקרתי באחד מהמלונות המפוארים בלב העיר, מלון אדלון, הרגשתי שאני חוזרת אחורה בזמן. אמנם לא לנתי שם מכיוון שהתעריפים עבור לילה בודד, יקרים אך ישבתי בלובי ונהניתי משרות מסור ונימוסים ללא עוררין.
לכן כשיצא הספר ״מלון אדלון״ הסתקרנתי ומיהרתי לקרוא.
היסטוריה מרתקת הכוללת את שתי מלחמות העולם וסיפור מעניין אודות המשפחה המורכבת שייסדה את נקודת הציון המפורסמת, כבלו אותי לספה החביבה עלי ושקעתי בעלילה רבת משתתפים, בתכניות ארוכות טווח, תככים וגנים של נשים עקשניות בעלות תושייה שהפכו את הנרטיב למותח ומרתק.
המעשה מתחיל כמו בסרט ״טיטאניק״: סוניה שאדט בת התשעים נפגשת עם נכדתה הבוגרת בפעם הראשונה ומספרת לה את כל קורותיה: הנוקשות של סבה וסבתה, הקשרים הסבוכים עם אמה, אהבותיה, אכזבותיה והחיבור שהוא כעורק ראשי למלון המפורסם.
הקורא מתחיל להבין את הקומפליקציות במשפחתה כאשר בסצנה מסוימת יושבת סוניה הנערה בסלון ביתה וקוראת בעניין את ״בית בודנברוק״ של תומס מאן (רשמתי לי לקוראו שנית) והאנלוגיה כמובן מתבקשת.
חסך באהבה, בגידות ובדידות הם מנת לחמן של הנשים בסיפור בלתי נשכח זה.
לרגעים היה קשה לי לעקוב אחר הדמויות הרבות אך הסופרת מציינת מקומות ושמות, מזכירה לנו מעשים ורגעים המשויכים לכל דמות ודמות.
הסיפור לא עזב אותי ולאחר הקריאה ביררתי מידע נוסף אודותיו באינטרנט וגיליתי שגם קיימת מיני סדרה. צפיתי בה מרותקת והתענגתי על הדמויות המוכרות בגילום של נבחרת שחקנים מוכשרים.
הספר היה מעשיר, מרתק אם כי הרגשתי לפרקים כמו תלמידה בתיכון המעיינת בספר ״דברי הימים״ ולומדת לבגרות בהיסטוריה.
אף על פי כן, למדתי דברים חשובים וראיה שונה של סבל מצד הגרמנים.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על מלון אָדְלוֹן