ביקורת ספרותית על ברן ולותין מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין

---

בע"ה

No matter if the road is long no matter if it's steep,
No matter if the moon is gone and the darkness is complete,
No matter if we lose our way, it's written that we'll meet, 
At least that's what I heard you say a thousand kisses deep.
~
עיתים יש לאדם קונספט בראש - רעיון או תובנה או חוויה - שבוער בו, שמותיר בו את חותמו; הקונספט הזה יופיע שוב ושוב בדברים שהאדם חושב או עושה או יוצר, מעצב ומתעצב לפי ההקשרים השונים.
~
אחד השירים המשמעותיים בחיי, וזה אומר הרבה, הוא A thousand kisses deep של לאונרד כהן. ומתברר שיש לו סיפור דומה - לקח לכהן יותר משנה לכתוב אותו, המוני ניסוחים ומשפטים ווריאציות וקטעים שהסתובבו כולם סביב הרעיון החמקמק של A thousand kisses deep. לא עשיתי על זה מחקר מעמיק, אבל מהמעט שחיפשתי מצאתי שלוש גרסאות באורך מלא של השיר - כולן שילוב של ניסוחים זהים לכל השלושה וקטעים חדשים ומיוחדים; ועוד לא מעט בתים מנותקים, שורות קטועות וכדו'. (המובאה שלמעלה היא דוגמה אחת לאלה.)
הרעיון, ההשראה הזאת, מופיע שוב ושוב ביצירה של כהן.
~
גם לטולקין יש דבר דומה. סיפורם של ברן ולותיין, הניסוח הייחודי של טולקין למיתוס האהבה הבלתי מנוצחת, מופיע שוב ושוב לאורך הכתיבה שלו; בזוויות שונות, בווריאציות שונות, בגרסאות שונות, הסיפור האפי הזה מוזכר פעמים רבות מספור בכתביו של טולקין.
כיאה לסיפור כזה משמעותי, טולקין כתב אותו ושכתב אותו פעמים רבות; בספר זה כריסטופר טולקין, בנו ויורשו הספרותי, קיבץ את כלל הגרסאות שנוצרו (בתוספת הסברים והערות והבהרות) - בדומה למה שעשה במפלת גונדולין, שגם עליו כתבתי ביקורת.
הספר מרתק לא רק בגלל הסיפור עצמו, שם יש לכל גרסה חן מיוחד ועצמאי אך גם את הרכיבים היסודיים של המיתוס המדהים הזה; אלא גם בשל ההצצה שהוא מספק לתהליך הכתיבה של טולקין, איך רעיונות עלו, נזנחו או התפתחו.
מומלץ להכיר את הסילמריליון, וכנראה שגם את שר הטבעות, לפני שניגשים לספר; אך הוא בעצם עומד בפני עצמו, סיפור עצמאי על אהבה ואמונה ואומץ - ועל הדרך בה סופר דגול שוזר את המרכיבים האלה למיתוס מכונן.
~
אם מדברים על ברן ולותיין, אני חייב להזכיר עוד נקודה אחת.
סיפורם של ברן ולותיין - פגישה אקראית שהולידה אהבה עזה, שכנגד כל הסיכויים והמכשולים (גשמיים, רוחניים ואחרים) הצליחה להתגשם - נכתב אם לא כאוטוביוגרפיה, אז לפחות כשחייו של הכותב שימשו מקור השראה גדול; הוא מהדהד בכמה בחינות את סיפור אהבתם של טולקין ורעייתו, אדית. יש קטעים שאתה יכול לשמוע בהם את הכותב מתאר סצנה שאינה פנטסטית כלל ועיקר, אלא מציאות חיה וממשית שקרתה בבריטניה לפני כמאה שנה.
טולקין, כמו ברן, נפטר זמן קצר אחרי אשתו; והוא ביקש בצוואתו של המצבות שלהם ייכתב "ברן" ו"לותיין".
כמה נוגע ללב.
~
מומלץ בחום. כאמור, הספר אינו עלילה אחת שלמה, אלא אוסף גרסאות חלקיות; כך שהקריאה לא תובעת רק מיומנויות רגילות של קורא, אלא גם הסתכלות בעין של חוקר ועורך - להבין איך החלקים השונים משתלבים, ולחשוב כיצד הם התפתחו. לא מתאים לכולם - אך למי שכן, הנאה גדולה מאוד מובטחת.

» ביקורות נוספות של שאול תליון
» ביקורות נוספות על ברן ולותין