ביקורת ספרותית על כל הפרחים בפריז מאת שרה ג'יו

---

בהתאם לאופנה הפורחת בשנים האחרונות, גם ספר זה מביא בתוכו שני סיפורים מקבילים האחד מן ההווה (או העבר הקרוב) והאחר מן העבר הרחוק יותר, בפרקים לסירוגין פרק הווה ופרק עבר ושוב וחוזר, עד שמתישהו הסיפורים מצטלבים.
סיפור ההווה מתחיל ב-4 בספטמבר 2009 והשני ב-4 בספטמבר 1943, שניהם בפריז של שלכת הסתיו הכתומה. עיר קסומה ויפה עד כאב ובסיפורים גם מכאיבה עד מאוד.

אז, כאמור, הספר מדלג בין פרק עבר לפרק הווה וחוזר חלילה עד למפגש.

הסיפור האחד, סיפור ההווה, סיפורה של קרוליין, אישה אמריקנית צעירה שחיה בפריז בארבעת השנים האחרונות. היא נפגעת בתאונה, נפצעת קשה בראשה, מאבדת (בהמשך יסתבר שזמנית) ולגמרי את הזיכרון ומתחילה לשחזר את חייה ואת מעשיה בפריז. הסיפור הזה הוא הפחות טוב מבין השניים משלוש סיבות:
א: הוא לוקה בתוכן לא אמין לגבי כל עניין אבדן הזיכרון והפציעה. דוגמה? הנה אחת: קרוליין נפצעת קשה בראשה בתאונת הדרכים, קשה שכתוצאה היא שרויה ללא הכרה כמה ימים (כנראה מורדמת ומונשמת [לא ברור]), כשהיא מתעוררת מסתבר שזיכרונה אבד לגמרי. סימן השאלה הגדול הוא מה עומק הפגיעה והאם האובדן זמני או לא. אז היא נפצעת קשה, בסיוע הצוות הרפואי יש ניסיון לגלות פרטים ראשוניים אודותיה, לפניה כך אומר ההיגיון תקופת ריפוי ושיקום, אך הנה כעבור שלושה ימים מההתעוררות היא כבר משתחררת לביתה וכבר יכולה לצאת לחיים מצד אחד. מצד שני -היא סובלת מאובדן זיכרון עמוק בצורת חור שחור ללא חריצי מידע וצריכה לשחזר מי היא, למרות זאת, הנה פלא היא מסתדרת לבד ומצליחה לזכור כיצד להתנהל (להתקשר, לצאת לקניות, לדבר, אפילו לצאת לריצה!) ויש עוד ובהמשך עוד שאלות רבות סביב אי אמינות.
ב: הוא די קיטשי. רומנטי סכריני וצפוי.
ג: הסיפור לא מעניין בפני עצמו.

הסיפור השני - סיפור העבר, סיפורה של סלין, אישה צרפתיה צעירה וכבר אלמנה ואם לתינוקת, נחושה ואמיצה שחווה את פריז עירה בתהומות ימי מלחמת העולם השנייה. כבהרבה סיפורי מלחמת העולם השנייה מביא גם זה את שלושת המצבים אליהם נקלעו האזרחים (במקרה זה הצרפתים) שאיתרע מזלם והיו שם אז: * אלה שסבלו (כן, סבלו) גם הם מן המלחמה - מרעב ומחלות, אבטלה וביזה, ניסיון לסייע ליהודים בסתר ואבדן יקרים להם, אלימות ועוד. * אלה שהמשיכו איכשהו לצוף את חייהם ולא לקחו חלק בהתרחשויות מטוב ועד רע. * אלה ששיתפו פעולה עם צבא הרייך הפולש.
סלין חוותה את חיי כל שלושת המצבים סביבה, כשלעצמה הייתה בעיקר בקבוצת אלה שסבלו, לצד זה הייתה נחושה ואמיצה בניסיונה לשרוד בעיקר למען בתה. סיפור העבר הוא טוב, הוא מעניין, כואב, רגיש ויפה ויכול היה להיות אמיתי.

ברחוב קלר מס' 18 שברובע עתיק ובז'ינאטי בראסרי הוותיק והמפורסם הסמוך - שם התחיל סיפורה של קרוליין ושם גם התחיל סיפורה של סלין - שם, בשלב מסויים, כצפוי, יתחברו סיפוריהן של השתיים לסוף אחד מחובר, בתוך יופיה וקסמה של העיר באפור.

» ביקורות נוספות של אנוק
» ביקורות נוספות על כל הפרחים בפריז