ביקורת ספרותית על צל אפל - קלע הכשף #2 מאת סבסטיאן דה קסטל

---

"לזמן את הרוע" בגרסה עם נער, חתול-סנאי וקלפי קסם במדבר.
*3.5 כוכבים*
לא הצלחתי לכתוב ביקורת בלי ספוילרים, אז ראו הוזהרתם - ספוילרים!

צל אפל הוא הספר השני בסדרת "קלע הכשף". קלן בן ה-16 מנסה לשרוד במדבר אחרי שעזב את השבט שלו. יחד איתו רייקס החתול-סנאי, ופריוס מהשבט הארגוסי. קלן בחשש תמידי שיהרגו אותו כי הוא חולה בצל האפל – הסימנים שמסביב לעינו הימנית מסוכנים.
השלושה פוגשים את סנרה שעיניה מכוסות, ועד מהרה מגלים שגם היא חולה בצל האפל. יחד איתה נמצאת ארגוסית בשם ורדהל'ה. הם רוכבים אל העיר של סנרה כדי להחזיר אותה הביתה, ומשם הסיפור ממשיך.

הביקורת שלי: ספר שכיף לקרוא, רעיון מגניב, מותח, מביא משהו חדש ומרענן - משלב פנטזיה עם הומור ואימה. הספר טוב.

אבל הוא לא חף מפגמים, וציפיתי ליותר.
1. כמעט לא היו קרבות, והקסמים לא היו ממש מרתקים.
2. לא היה ברור לאן העלילה הולכת ומה הנושא של הספר.
3. 53 הפרקים הקצרים יחסית היו רוב הפעמים בעצם החלוקה לסצנות, שמצד אחד לפעמים הקל על הקריאה ומצד שני לא היה צורך בחלוקה כזאת.
4. כנראה מה שבעיקר הציק לי בספר זה שאני בטוח שהסופר לא ידע מראש מה הולך לקרות, אלא במהלך הכתיבה פשוט זרם עם כל רעיון שבא לו. וזה הופך את הסיפור למגושם משהו.
5. יש קטעים או משפטים שנונים בזכות החתול-סנאי בעיקר, שזה היה נחמד, אבל לפעמים התדירות כבר חצתה את הגבול והסגנון הפך לנדוש ומיותר.
6. לא הבנתי למה קלן התאהב בסנרה. לא היה לזה שום הסבר הגיוני, חוץ מזה שמה שמשותף ביניהם זה הצל האפל שהם חולים בו. אז סיפור האהבה הקצר הרגיש מאולץ, כלומר הרגיש לי שנכתב רק בשביל שייצא בסוף ספר פנטזיה עם תוספת רומנטיקה קטנה.
ועוד בסוף גילו שסנרה לא חלתה בצל האפל, אלא זה היה חצי תולעת מתחת לעין (האם נאמר איך זה קרה? אני חושב שלא) כחלק מהמזימה של הרעים מהשבט של קלן – לשלוט בהרבה אנשים ולרגל דרך חצי התולעת שליד עיניהם. הסיבה לכך עדיין לא לגמרי ידועה...
וגם, בסוף קלן נטש את סנרה. אני מאמין שהם עוד ייפגשו בהמשך, אבל אם הוא אהב אותה – למה לא נשאר איתה בבית? אני מחפש היגיון איפה שאין. היא הרי גם איבדה את אחיה טיין לפני רגע, הוא מת, אז איך מסוגל לעזוב? ומה הקטע שבסוף לא אמרו מה קרה עם דקסן, האם נשאר קשור? כנראה נדע בספר הבא אבל זה לא היה צריך להיות ככה.
7. עוד בעיה בספר: אין תיאורים. לפעמים אפילו לא נאמר מה הרקע, אלא רק "יצאו מהבית החוצה", וקשה להבין מה רואים בחוץ...
8. יש משפטים שקצת הרגישו לי "טלוויזיוניים" מדי. למשל, שקלן חייך ואמר לרייקס "מה דעתך על פריצה ושוד?" (בעמוד 293) כאילו בלי להבין שזה מאוד מסוכן והם עלולים למות (יכול להיות שרק אני חושב ככה).
9. היו שיחות שחזרו על עצמן: קלן וסנרה, קלן ופריוס, קלן ורייקס, קלן ושלה. מותר שזה יקרה, אבל לדעתי פחות מותר אם זה ספר של 300 עמודים בלבד.
10. נובע ממספר 4 ו-9: היו קטעים מיותרים, שלא ברור במה הם תרמו ולכן הכתיבה הרגישה חובבנית קצת. לדוגמה: 3 הפרקים הראשונים (שהיוו רק התחלה מסקרנת), האמבטיה של קלן ורייקס (שדווקא מאוד נהניתי לקרוא והיה מצחיק אבל אין צורך), ומשחקי הקלפים הלא ברורים. אקבל זאת כי קטעים אלו ככל הנראה נכתבו בשביל ההנאה בקריאת החוויות שהדמויות עוברות, ולא בהכרח במטרה לקדם את העלילה.

למרות הכל, בהחלט אהבתי את הספר, ואני רוצה לקרוא את ההמשך שנשמע לי גאוני. וחוץ מזה, אני יודע שאחרי שיעבור זמן אני אתגעגע לקלן ולשאר הדמויות. מניסיון זה קורה לי... עד שאני קורא את הספר הבא ואוהב אותם עוד יותר.

» ביקורות נוספות של תום
» ביקורות נוספות על צל אפל - קלע הכשף #2