ביקורת ספרותית על השמש העולה - שקיעתה ונפילתה של האימפריה היפנית מאת ג'ון טולאנד
ספר מעולה

---

הספר "השמש העולה" מאת ההיסטוריון הצבאי האמריקני ג'ון טולאנד (הוצאת מערכות, 1985) תיאר את סיפורה של יפן למן שנת 1936 ועד לכניעתה לאחר חורבן הירושימה ונגאסקי בשנת 1945. טולאנד השכיל לתאר באופן קולח ובהיר כיצד גם למדיניות האמריקנית היה חלק בתהליך שהביא את היפנים להחליט לנהל מערכה על ההגמוניה באוקיינוס השקט, כחלק ממלחמת העולם השנייה. תיאורי הקרבות הם מרתקים במיוחד, שכן שם עיקר כוחו של המחבר. 

כך למשל, בקרב גואדלקנל תקפו היפנים את שדה התעופה הנדרסון. "לואיס "צ׳סטי" פולר, מהמרינס, גבר נמוך בעל חזה מנופח, שעבר מאה קרבות ב"מלחמות בננה" של האיטי וניקראגווה, עבר לאורך הקו מדרום לשדה התעופה ובדק אישית את העמדות" (עמוד 306). פולר "פקד על אנשיו להתחפר עמוק יותר ולהניח שקי חול נוספים" (עמ׳ 306). כשהיפנים תקפו "חיילי המרינס של פולר היו מוכנים" (עמוד 306) והמטירו אש תופת ובלמו אותם על קו העמדות. גם "הסתערות שנייה בכיוון חדש נבלמה באבה על ידי אנשיו של פולר" (עמוד 307). ההתקפה על שדה התעופה הנדרסון נכשלה.  

הספר מרתק ומאיר עיניים. התרגום של אריה ארד סביר, אולם נפלו בו לא מעט אי־דיוקים. דוגמה לכך היא תיאור דרגתו של פולר, ליוטננט־קולונל בעת הקרב בשדה התעופה הנדרסון, כאלוף־משנה ולא כסגן־אלוף. גם כך מדובר בספר היסטוריה צבאית משובח ומומלץ.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על השמש העולה - שקיעתה ונפילתה של האימפריה היפנית