בסטימצקי הציעו אותו "כספר מתנה" ואני מאד שמח שבחרתי דוקא בו מרשימת הספרים המוצעים.
מה שמשך אותי בהתחלה שזה ספר על שני מקומות מאד שכיחים אצל צעיר בחברה הישראלית כיום:
שירות צבאי "מדמם" בעזה
טיול תרמילאים בדרום אמריקה
הספר הוא יאד רלוונטי לימים אלה
הוא נכתב כחלק מתהליך החלמה של חייל פגוע PTSD
אבל מצליח לגעת בחלקים החשופים והמדממים שלנו ושל החברה הישראלית
ובעיקר, נהניתי לקרוא
נהניתי מהסגנון, מאהבת האדם שמחלחלת בדפי הספר
מהאנקדוטות ומ"סיפורי לורנט"
מומלץ בחום

קניתי את הספר לפני שבוע שחזרתי מטיול באילת, בדיוק סיימתי את הספר החדש של אשכול נבו וחיפשתי ספר חדש שיעביר לי את הנסיעות ברכבת לעבודה, משהו שיוכל להתעלות על הספר של אשכול ובכנות לא מצאתי משהו שעניין אותי במיוחד בחנויות ספרים שביקרתי בהם, אבל משום מה נתקלתי בספר הזה כמה פעמים ומשהו בתקציר משך אותי ובסוף, ביום האחרון של הטיול בשדה תעופה של רמון קניתי אותו.

הוא היה מדהים, החלוקה לפרקים ששילבו בין הטיול הפלאשבקים מהצבא ומהפגישות עם הפסיכולוג היו שילוב ככ אלגנטי ויפה, התיאורים היו ככ מרגשים ואמיתיים.
ואני שלא עברתי דברים שיכולים להיות דומים לסיפור של יהונתן, עדיין יכולתי להזדהות ולדמיין על כל מה שכתב שם וזה היה קסום, נהנתי מזה מאוד, זה היה מרפא בשבילי.
מפה לשם לא קראתי אותו רק בנסיעות ברכת לעבודה, אלא בכל זמן שרק אפשר ובגלל זה גם קראתי אותו ככ מהר, רק חיכיתי לרגעים האלה שאוכל להתקדם עוד ועוד.
יש משהו עצוב בלסיים ספר, במיוחד ספרים כאלה שגורמים לך לחשוב, שנוגעים בך, אין ספק שהספר הזה הוא אחד כזה.
אני ממש מקווה שיכתוב עוד, אני ממש אשמח להיות מהראשונות שירכשו את הספר הבא .

הספר מזמין את הקורא להתלוות ליער, לוחם משוחרר והלום קרב, במסעו המרתק ומעורר ההשראה. גיבור הסיפור חסר מאפיינים יוצאי דופן - הוא מפגין פשטות ואנושיות שיוצרת באופן מידי אהדה והזדהות. העלילה זורמת, מרגשת וסוחפת, עד שקשה להניח את הספר ולעצור את הקריאה.

עם זאת, ועל אף הכתיבה המותחת והרהוטה, אין מדובר בספר שגרתי שמנסה להמם או לצמרר את הקורא. בספר מגוללים אירועים אמתיים בדייקנות תיאורית מפורטת ומרשימה, עד שכמעט וניתן לחוש שהכתיבה היא פרי זיכרון. ככל שמתקדמים בקריאה מתחדדת תחושת הנוכחות של המחבר באירועים, ומתגבשת ההבנה שהמילים מבטאות כאב, ומשקפות את נפשו הפצועה. עבורי, הספר הוא במהותו יצירה חושפנית ואמיצה, שממחישה בגילוי לב מוחלט את שבריריות הנפש האנושית ואת הקושי באיחויה, תוך שילוב מסרים חברתיים קודרים ובועטים. סיימתי את הקריאה ונותרתי מוצף ברגשות והרהורים.

"גם אני הייתי פה" הוא מעל הכל ספר ישראלי, אותנטי ועכשווי, שמישיר לחברה מבט של תוכחה ומזכיר לכולו כמה מורכבת המציאות במדינתנו הקטנה.

יהונתן היקר, אני מוקיר תודה על אומץ ליבך, ומזדהה מקרב לב עם צעקתך – כי גם אני הייתי שם.

אז השבת קראתי את גם אני הייתי שם. קראתי זה אנדר סטייטמנט יותר נכון לא יכולתי להניח את הספר מיידי. כתוב נפלא. ואותנטי וחזק. הספר מתאר חוויה פוסט טראומטית של חייל שלחם בצוק איתן. תקופה שעוד נמצאת בזיכרון הקרוב של כולנו. יונתן הרבלין כותב כל כך טוב שהרגשתי שאני איתו בתוך האירועים.
אני עובדת סוציאלית שעובדת בין השאר עם נפגעי פוסט טראומה, בעיקר עם נפגעי פעולות איבה אבל לא רק, והרגשתי תוך כדי הקריאה שיונתן מדבר מגרונם של מטופליי. איך הטראומה הולכת ומשתלטת על כל חלקה טובה של הנפש, איך הבושה וההסתרה והרעד ודפיקות הלב מופיעים ללא שליטה, והדריכות והבהלה מכל רעש ...אבל גם את היכולת לעשות מסע אל ההחלמה, מסע שמתאפשר בזכות יכולת נדירה ואמיצה להתחבר ולגעת בפצע ובזכות מטפל מסור שדמותו כבשה את ליבי. שלמה המטפל נגע בי בגלל הרוך והאנושיות שלו. לכל פגישה הוא מביא מיץ מתוק שיכניס קצת מתיקות לסיטואציה המרירה. הלוואי עליי להיות עם כזה רוך ואהבת אדם.

אולי הספר היכה בי דווקא בעת הזו כי הוא מדגיש את המחיר שפרטים בחברה שלנו, אנשים כמוני וכמוך משלמים על החלטות של מנהיגים שלא ברור מה מניע אותם, מחיר שלכאורה לא ניתן לכמת אותו אבל הוא מפעפע בתוכינו כרעל,כפרטים וכחברה. דווקא בגלל שהטקסט לא כתוב כטקסט מחאה היא זועקת מתוכו. חוסר התוחלת שבמלחמה, התחושה שלפעמים אנחנו חיילים על לוח שחמט של הנהגה צינית, ומנגד האהבה והמסירות והחברות בין החיילים, והמאבק לשמור על צלם אנוש ,שלא תמיד צולח, בסיטואציות קשות ובלתי אפשריות...ותחושת האשמה, הו כמה אשמה וכמה אנושיות יש בדמויות ובכמה חמלה כתוב הסיפור האמיתי הזה... בקיצור רוצו לקרוא ואם אתם מכירים אנשים עם טראומה או מטפלים או שניהם או סתם אנשים שאכפת להם ממה שקורה כאן ושאוהבים ספרות טובה שכתובה ישר לפרצוף, תגידו להם שירוצו לקרוא.

גם אני הייתי שם הוא ספר מרגש שגורם לקורא מיד להתחבר לפרוטגוניסט. המחבר הצעיר נע בין החוויה הסובייקטיבית לאובייקטיבית בקצב שמביא את הקורא להזדהות עם דמותו הראשית (יער) ובה בעת להתרעם על המערכת אותה הוא משרת.
ספר שהוא חובה לכל אחד, הסיפור שלא סופר של כל כך הרבה צעירים/ות שעברו מסלול דומה.
הספר משלב בצורה מדהימה בין השירות הצבאי של הגיבור ומסע הטיול בדרום אמריקה לאחר השחרור,
המסע של גיבור הספר שואב את הקורא לתוכו.
קראתי את הספר בשקיקה ולרגעים היה נדמה שגיבור הספר פשוט מדבר את החוויות והאירועים שאני עברתי.
יהונתן הרבלין הוא סופר שניחן ברגישות ואומץ ודרך מיוחדת להעביר הקוראים מסע מרגש ומטלטל שכל כך הרבה מאיתנו עברנו.

גם אני הייתי שם הוא ספר מטלטל. ספר שבו הכותב בכתיבתו הקולחת מעביר אותך דרך מסעותיו בשלל רבדי החברה הישראלית. מעבר לכך שיהונתן נוגע בפצעים הפתוחים של החברה שלנו ברגישותו הכה רבה, הוא מייצג בסיפרו את כאבם של רבים אחרים, הלומי הקרב והפוסט טראומה שהחברה שלנו ששה לשים מאחור, כי זה לא כיף להתעסק בפגועים. בתור אחד שלא שירת שירות קרבי הספר הזה פתח לי צוהר אל עולמם של רבים מחברי, שכעת אוכל להבין טוב יותר, באופן שלם יותר.
אני חושב שהפעם היחידה שספר נכנס לי ככה לנשמה היה כשקראתי את האלכימאי, ספר שעיצב הרבה מההסתכלות שלי בחיים. תודה לך על המתנה הזו.

סיירת, צבא , טיול למזרח
כל החומרים שגורמים לנו להבין שמדובר על סיפור ישראלי או יותר נכון מלח הארץ

אז להבין שאתה קורא סיפור על צבא שהתרחש בזמן שאתה כבר עברת מזמן את הגיל – אפילו למילואים אתה כבר "זקן" מדי
ובכל זאת עדיין הסיפור הזה מעורר ופורט על מיתרי הקינאה בבחורינו הטובים שבסיירת
אלו שהטיול שלהם לדרום אמריקה (או המזרח) היה טיול אמיתי
אלו שהשירות שלהם היה שירות קרבי אמיתי, סבל גברי מלווה בתהילה
אלו שאחרי הכל מצליחים להתגבר על כל הקשיים ולהוציא ספר יפה שגורם לך געגוע לרגעים היפים של הגיל הכי טוב בחיים (אחרי, אחרי - הצבא....רגע לפני שצוללים לשגרה).

אבל מכיוון שאני כבר לא בן 21 גם לא בן 25 אז מותר לי לקטר קצת
כנראה שהחסרון הבולט הספר – שהוא מפספס את הכאב(ובלי להכנס לפולטיקה, הכאב של שני הצדדים)
אולי כי לא כאב מספיק לסופר, אולי כי כל כך טוב לו עכשיו אז למה להעלות את זה ואולי זה סתם אני הסתום שלא מבין

כותב מחונן שרוקם מילים של כאב ודם ומלחמה ליצירת מופת. תודה לך על שצללתי אל הספר בסוף שבוע האחרון וסיימתי את כולו בפחות מיממה!
ספר קריטי וחשוב המתאר את כל הדילמות, הרגשות, ההדחקות של ציבור שלם שקולו כמעט ולא נשמע וראוי שישמע. ואם כבר, אז ככה, במילים של עונג
ביצירת אמנות חשובה לכל בית בישראל!
ש א פ ו ע נ ק !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ספר מרגש שגורם ישר להתחבר ולהזדהות.
כתוב מעולה ומעניין עם 3 סיפורים מצירי זמן שונים, השירות הצבאי, הפגישות עם הפסיכולוג והמסע בדרום אמריקה.
אתה הצלחת להגיד את מה שאני לא הצלחתי וזה הכי ריגש אותי.
ממליץ ממש גם אם גם אתם לא הייתם שם וגם אם כן.