ביקורת ספרותית על גג העולם מאת זהר מנשס
ספר טוב

---

הכרתי מישהי שרצתה לעשות ניתוח קיצור קיבה כדי להיראות טוב בחתונתה של בתה.
לגיטימי, לא? היא החליטה להתחיל בתהליך כמה חודשים לפני וכך כשיחול האירוע תראה במיטבה.
אך גורלה היה טרגי ואינני יודעת בדיוק מה היו הסיבות: אולי היה זה רופא ״סנדלר״ שכרת יותר מדי, אולי הייתה לה רגישות לתרופות, ייתכן והייתה הזנחה בתקופת המעקב או אכילה מופרזת שגרמה לסיכות להינתק מקיבתה ולעורר זיהום. בכל מקרה, האישה המסכנה שכבה במיטתה ספוגה בזיעה, דם ונוזלים וגססה לאיטה.
היא לא שמחה בשמחתה של בתה, לא לחצה את ידי האורחים וגם לא הספיקה לשחק עם הנכדים העתידיים.
בשעתו חשבתי שזה היה בזבוז חיים משווע, מדוע לקחת סיכונים מיותרים? למה לא לנסות להוריד במשקל בדרכים אחרות, טבעיות יותר?
היום אני יודעת שמיהרתי להסיק מסקנות. מי אני, שכל חיי הייתי קלה כנוצה, פרסומת מהלכת של Carefree יודעת דבר מה על כאבם של כבדי המשקל?
על ההתלבטויות, האכילות הרנדומליות, העלבונות וההערכה העצמית, ירודה באופן קבוע ומושפלת עד עפר.
קל מאוד למתוח ביקורת ולהעליב אך קשה או יותר נכון מפחיד, להבין.
ספרו החדש של זהר מנשס ״גג העולם״ עוסק בהתלבטויות הללו.
ניב הוא קואצ׳ר מבריק. מאמן קבוצות ואנשים פרטיים בשיטה ייחודית משלו שהביאה לו הצלחה מסחררת ברחבי העולם.
יש בו יכולת הקשבה נדירה, הוא מסוגל לזהות את שורשי הבעיה ולטפל בה מבלי להתמזמז חודשים עם העבר. הוא מתמקד בהווה ובעתיד, הוא ״תאכלס״ באופן מעורר הערצה.
אממה? הסנדלר הולך יחף! הוא אינו מסוגל לטפל בבעיה הפרטית שלו, אובססיה חולנית למזון, אכילה רגשית מופרזת וחסרת אחריות שגורמת לו להיות מיואש, מאוכזב וחסר ביטחון.
הוא אינו יושב בחיבוק ידיים ומנסה שיטות שונות, הוא חבר בקבוצות רבות, מדבר עם אנשים במצבו אך השינוי המיוחל אינו מגיע וגיבורנו שרוי במצוקה אמיתית אך הצעה עסקית חדשה ומסקרנת מובילה אותו למחוזות חדשים, למקומות בהם העבר משחק תפקיד הכרחי.
בשלב מסוים עליו לבחור, להחליט מה המהלך הבא בנוגע לחייו העסקיים שמשום מה מנקבים את חייו הפרטיים, חודרים אליהם כמו מים לסכר פרוץ.
הסיפור קולח מאוד, מעניין ואף נוגע ללב.
אהבתי מאוד את כנותו של הסופר שכן אין עלילה אמיתית יותר מזו של אדם שעבר על בשרו את כל הפחדים, הדיכאונות, העליות והירידות.
ראוי לציין כי אני פחות בעניין של שכפולי ״אלון גל״ שצצים בכל פינה כפטריות אחרי הגשם.
רובם, אם לא כולם שרלטנים בני שרלטנים: מאמנים לחיים, עאלק.
אך הבחור החביב מהסיפור, דווקא מצא חן בעיני.
הייתה בו צניעות, הגינות וגישה אוהדת לאנשים. טוב לב שכזה ראוי בהחלט בים סוער של רוע.
מומלץ ביותר!

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על גג העולם