ביקורת ספרותית על הספרים החיצוניים ו'-ספורי אגדה ב' מאת יבנה
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 22 במאי, 2021
ע"י בוב


ספר היובלות, דברי איוב

כרך ו' לספרים החיצוניים לתנ"ך בעריכת שמואל הרטום.

ספר היובלות מתאר את קורות הימים מבריאת העולם ועד מתן תורה. חלקו הארי משמש למעשה כגרסה אלטרנטיבית לספר בראשית. פתיחתו בעליתו של משה להר סיני שם הוא שוהה ארבעים יום ולילה. בפרק זמן זה ה' מתגלה אליו ומזמן את מלאך הפנים לספר למשה את כל העבר ואת כל העתיד. לאחר הקדמה זו, מתחיל שוב סיפור הבריאה בגרסה מעט שונה המספקת פרטים שלא מצויינים בסיפור המקראי ומחסירה פרטים שכן מצויינים שם.
אחד הדברים המעניינים הוא הדגש על שמות הבנות של אדם וחוה. הספר נותן תשובה לבעיה בסיפור המקראי של ספר בראשית כיצד המשיכה שושלת האדם. לפי ספר היובלות (גם ע"פ ספר אדם וחוה אותו קראתי בכרך הקודם) היו לאדם וחוה עוד בנים ובנות מלבד קין הבל ושת. אחת הבנות שמה, און (עם קמץ מתחת ל-א' ול-ו') והשניה אזורה. קין לקח את און והמשיך את שושלתו ושת לקח את אזורה ומהם נולד אנוש. מצויין שהיו עוד צאצאים לאדם וחוה אך שמם לא מוזכר.
פרטים שהושמטו מספר היובלות הוא סיפור העורב והיונה ששלח נח.
העותק השלם ביותר של מגילת ספר היובלות מגיע מאתיופיה ותורגם משפת הגעז (שפה אתיופית קדומה). במגילות ים המלח נמצאו חלקים מהספר הזה בשפת המקור העברית.

דברי איוב, הוא סיפור אלטרנטיבי לספר איוב. אין הוא מתמקד בשאלה של רשע וטוב לו צדיק ורע לו. אלה מספק הצצה למעשיו הטובים של איוב ועמידתו במבחן ה'.
לפי הספר איוב היה נקרא יובב לפני שאלוהים שינה את שמו. הוא היה מלך רב עצמה וסוג של פילוסוף. יום אחד הוא שואל את עצמו האם הפסל אליו בני עמו סוגדים הוא אכן היוצר של השמיים והארץ. האל מתגלה אליו ומאיר את עיניו באמת. הוא מחליט להרוס את הפסל, אך ה' מזהירו כי הפסל הוא של השטן והוא ירדוף אותו אם אכן יהרוס את פסלו. איוב נחוש בדעתו ומקבל הבטחה מה' שהשטן יוכל לפגוע בו ככל שירצה מלבד נטילת חייו.

הכרך הזה היה מרתק בתוכנו. עצם העובדה של גרסאות שונות לסיפורים המקראיים הופכת את המגילות הללו למסמכים מרתקים. שכן התנ"ך הקאנוני המוסכם שאנו משתמשים בו כיום הוא למעשה נוסח המסורה שנעשה מתוך מספר נוסחים מטבריה במאה העשירית לספירה. אין הנוסחים אחידים, אך הם דומים מאוד.
נוסח השומרונים, השבעים והקורמואני שונים ממנו מאוד. על כן אני חושב שיש מחיקה ועיוות גדול מאוד בתפיסה את המיתולוגיה שלנו כיום, כשמקבלים רק נוסח אחד מתוך גרסאות רבות ומרתקות לא פחות.
11 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
בוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
רץ, תודה רבה. כתבת דברים נכונים לגבי המסירה. על כן אנו יכולים להסיק היום כי האב הקדמון לרבות ממגילות התנ״ך אבד ומה שאנו מכירים הוא גרסאות מאוחרות יותר לאותן מגילות.
חשוב להבהיר שחלק מהשינויים בספרים החיצוניים הם מאוד מאוחרים ונעשו ע"י מחברים נוצריים שהכניסו תוספות שיתאימו עבורם.
רץ (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
יופי של סקירה - מרשימה למי שקורא מתוך המקורות ומנסה להבין את תהליך המסירה או העריכה של התנ"ך ולעומתו הספרים החיצוניים שנותרו מחוץ לתנ"ך. לגבי תהליך המסירה, צריך להבין שבעידן הכתב, מעתקים שונים העתיקו את הגרסאות, חלקם ערכו שינויים מכוונים בטקסט על פי הבנתם ותפיסת עולמם, וחלקם של השינויים נובעים מטעיות העתקה, כך לתנ"ך מספר גרסאות.
בוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
עמיחי, תודה על תגובתך המלומדת. רבים מהספרים החיצוניים נכתבו בתקופה מאוחרת יותר לתנ"ך. רובם בימי בית שני. אך חלק מהספרים החיצוניים שלא נכללו בתנ"ך, כן מצויים בנוסח השבעים.
ספרי המכבים, עזרא החיצוני, ספר טוביה, ספר יהודית, בן סירא, חכמת שלמה, מזמורי שלמה, תפילת מנשה, ספר ברוך ואיגרת ירמיהו, כל אלו כן מצויים בנוסח השבעים ונחשבים חלק מהספרים החיצוניים.
אין אני מצוין ספרים המוזכרים במקרא ואבדו כגון ספר מלחמות ה', ספר הישר, ספר דברי שלמה, ספר דברי הימים למלכי ישראל, ספר דברי הימים למלכי יהודה, ספר דברי הימים למלך דוד, ספר דברי שמואל גד ונתן, מדרש הנביא עידו, מדרש ספר המלכים וספר דברי אחיה השילוני.
נעשו ניסיונות אחדים לשחזר את הטקסט העברי מ"תרגום השבעים" ולפיהם קובעת דעת החוקרים בימינו ש"תרגום השבעים" נעשה ממקור עתיק יותר מן התנ"ך העברי המצוי בידינו כיום.
אני לא מחפש סתירות בין הנוסחים, כי אם השלמות של נוסח אחד לשני וקבלת תמונה רחבה יותר על המיתולוגיה היהודית.
בוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
פרפר, לא נראה לי שניסו להסתיר משהו. מלבד גילוי עריות זה שלא נעשה מהרבה ברירות, ישנם גילויי עריות נוספים כגון לוט ובנותיו, אמנון ותמר. מה שחסר בטקסט המקראי מעלה שאלות, ופה ישנן תשובות שמשלימות את החסר באותם חורים.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תשואות על המשך הפרויקט. מרשים ביותר.

נדמה לי שעירבבת בין שני דברים בסוף הסקירה שלך.
סוגיית הנוסח של המקרא אינה חופפת לסוגיית הקנוניזציה של המקרא, דהיינו מה הוחלט שייכלל בפנים ומה נשאר בחוץ.
לי נדמה שמה שהוחלט שיישאר בחוץ אכן היה צדדי בתודעת עמנו הקדום, ומקורו היה בקבוצה שולית יחסית בחברה היהודית הקדומה.
אני חושב שאפשר להבחין שמדובר בדרך כלל בטקסטים "טפיליים" שניזונים מהטקסט הקאנוני, או במילים מתונות יותר - מדובר בטקסטים פרשניים או מדרשיים באופיים, ולכן הם נותרו בחוץ.
בנוגע לסוגיית הנוסח - אכן, כדבריך, השוואת נוסח המסורה לנוסח השבעים מרתקת ביותר ומעלה תובנות רבות, אך יש תחושת אחידות ולכידות חזקה בין שני הטקסטים האלה למרות ההבדלים ביניהם, והמרחק בין שניהם לבין הטקסטים החיצוניים (שעל קריאתם אתה שוקד) הוא עצום.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
נראה שניסו להסתיר בתנ"ך שבני האדם הם תוצאה של גילוי עריות אבל שכחו להוסיף איזו רוח קודש אחת או שתיים.
בוב (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
תודה מירה, גם אני לא ידעתי זאת. ככל שאני מעמיק בעולם הזה אני מגלה עד כמה מגוונת ומסועפת המיתולוגיה שלנו, ועד כמה אבד מהתודעה הכללית כדי לכונן ספר אחד שיהווה את הקאנון הקדוש לעם היהודי.
Mira (לפני 4 שנים ו-3 חודשים)
מעניין מאוד מה שכתבת בוב, לא ידעתי שיש עוד נוסחים לתנ"ך.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ