ביקורת ספרותית על גרין ביץ'; הפשיטה על הרדאר הגרמני בחוף צרפת מאת ג'ימס ליזור
ספר טוב

---

הספר "גרין ביץ'" מאת ג'יימס ליזור (הוצאת צ'ריקובר, 1978) מתאר את סיפורו הבלתי-רגיל של סמל חיל האוויר המלכותי ג'ק ניסנטל. בשנת 1942, היתה בידי הגרמנים מערכת הרדאר הגרמנית, ששם הקוד של היה "פרייה", שאפשרה לסכל הפצצות של חיל האוויר המלכותי באירופה. על כן הוחלט לפשוט על מתקן הרדאר בברונוואל שבצרפת במטרה להבין טוב יותר את יתרונות המערכת. "הלורד לואי מאונטבטן, שהיה באותה על היועץ למבצעים משולבים, ושבועות אחדים לאחר מכן ראש המיבצעים המשולבים, החליט על תוכנית מזהירה, ותכנית זו נחלה הצלחה גמורה. טכנאי רדאר מנוסה מהר.א.ף., סמל חיל-האוויר ס.וו.ה קוקס, הוצנח עם יחידת צנחנים כדי לפרק את הציוד. אנשי הקומאנדו התקיפו את חיל-המצב הגרמני מהחוף, בעוד קוקס עבד בשיגעון בחשיכה בתוך תחנת הרדאר, ניסר וחתך, ולבסוף ניתק חלקים חשובים וחיונים מכנם. חלקים אלה הוסעו אל החוף על קרונית מיוחדת, והועברו לספינה של הצי המלכותי. הספינה אספה את הצנחנים, את אנשי הקומאנדו ואת סמל חיל-האוויר קוקס. התכנית כולה פעלה ללא דופי – דוגמה מצויינת של שיתוף פעולה בין שלושת הזרועות. היה זה מיבצע, שבו שולבו הכישרון, המיומנות והאומץ" (עמוד 13).

למרות הצלחת הפשיטה על ברונוואל נותרו שאלות רבות, ובהן יכולת המערכת לספק התרעה מקדימה ועל טווח הזיהוי של את מטוסי חיל האוויר המלכותי, ללא מענה. תחנת רדאר מדגם "פרייה" הוקמה סמוך לכפר החוף הצרפתי פורוויל, והיה ברור שבמסגרת הפשיטה על דייפ שתוכננה, "אם תונחת יחידת קומאנדו או כל יחידה אחרת על החוף הזה, יהיה אחד מיעדיה הראשונים להביא מומחה כזה אל הפרייה, בתקווה שהוא יחזור, ובידו התשובות לשאלות הבוערות האלה" (עמוד 15). בתכנית המקורת התכוון אדמירל מאונטבטן "להשתמש בדיוויזיה הימית המלכותית ובא די קומאנדו, שאומנו היטב למטרות כאלה. אולם הפשיטה הזאת הציבה הזדמנות אידיאלית להכניס לפעולה צבא מתנדבים מעולה, שהתאמן ברציפות במשך השנתיים האחרונות בדרום אנגליה וזעק לפעולה: הדיוויזיה הקנדית השנייה" (עמוד 17). 

כאמור, כחלק ממשימות הפשיטה "היה על הפושטים לתת ליווי למומחה רדאר אל תחנת הרדאר פרייה, אשר מחוץ לפורוויל" (עמוד 19). אך מי שייבחר לתפקיד לא יכול להיות סתם מומחה לרדאר. "ראשית, היה המדען האלמוני צריך להיות בכושר דיו שיוכל להשתתף בנחיתה קרבית עם שחר. היה עליו לטפס תחת אש עזה מצד האויב ולהגיע לתחנה שהמגינים עליה תוגברו בהרחבה מאז הפשיטה על ברונוואל. שנית, האיש היה חייב להיות בעל יידע כל כך רחב ברדאר, עד שיידע לעמוד מיד על יכולתו ועל ביצועיו. אולם כל מי שמסוגל היה להתמודד עם מצב חסר תקדים זה, מן הסתם ידע לא פיות על סודותיו של הרדאר הבריטי, ולכן אסור היה שייתפס" (עמוד 19).

האיש שנבחר, סמל בחיל האוויר המלכותי בשם ג׳ק ניסנטל (יהודי מלונדון), אשר היה מומחה לתחום הרדאר בעל כושר גופני גבוה, ובנוסף "פעם התנדב לאימוני קומאנדו, פשוט מתוך התלהבות, כשנוא מוותר על חופשתו למען יוכל להשתתף במחנה אימונים בסקוטלנד" (עמוד 21). 

רגימנט דרום-סאסקצ׳בן, שעל אחד מגדודיו, בפיקוד לוטננט-קולונל צ'ארלס ססיל אינגרסול מאריט, הוטל לפשוט על תחנת הרדאר בפורוויל (ואליו צורף ניסנטל), היה רגימנט חי"ר מעולה. "הרגימנט הפגין ביצוע מרשים של אימוני קומאנדו בסאסקס" (עמוד 35), בטרם הפעולה "עברו החיילים אימונים אינטנסיביים, כשהם פושטים על החוף מתוך ספינות נחיתה" (עמוד 40).

לפשיטה צורף גם כוח מגדוד הריינג׳רס הראשון. "יחידה זו של הריינג׳רים מארצות-הברית, אשר לימים הפכה לכוח לוחם מפורסם, הוצעה על-ידי המשקיף האמריקני הבכיר שליד מופקדת המיבצעים המשולבים, הגנרל ל. ק. טראסקוט, והלה שיכע את הממונים עליו, שארצות-הברית צריכה לאמץ את אימוני הקומאנדו לפחות בשביל אחת מיחידותיהם. ברוח זו הוחלט, ומתנדבים נקראו לבוא מדיוויזיות אמריקניות, שהגיעו זה עתה לצפון אירלנד. בטליון הריינג׳רים של ארצות-הברית היה תחת פיקודו של מייג’ור ויליאם או. דרבי, וזה בחר חמישים נציגים – ארבעים-וארבע חוגרים ושישה קצינים – להצטרף לפשיטה" (עמוד 40). 

בלילה של 18 באוגוסט עלו הכוחות על הספינות שישיטו אותם לחופי צרפת. "הגנרל אייזנהאור ביקר אחר-כך את הריינג׳רים האמריקניים, והביע באוזניהם את איחוליו למה שהוא כינה בשם "מסע היסטורי". תחת פיקודו של קפיטן רוי מוריי יהיו אלה החיילים האמריקניים הראשונים שינחתו באירופה מאז המלחמה הגדולה – חצי יובל שנים לפני כן" (עמוד 63). 

לאחר שנחת הגדוד הקנדי שאליו צורף ניסנטל בחוף צרפת זירז מפקד פלוגה א', סרן מוריי אוסטן, את אנשיו. "לזוז! הם יטווחו עלינו אם נמשיך לרבוץ כאן!" (עמוד 115), קרא לעברם. ניסנטל נע עם פלוגה א' של הגדוד כאשר נתקל החוד הגדודי בבונקר ובו מקלע כבד. אש המקלע ריתקה את הגדוד למקומו. לפתע שמע ניסנטל מישהו שקרא כי הוא יראה לאנשים כיצד מטפלים במצב, "וקולונל מאריט הפסיע קדימה. תוך שהלך, משך את הפין מתוך רימון. הוא חישב, שלבטח קיים שטח-מת לימיו הבונקר או לשמאלו, ובנוטלו את הסיכון הזה עלה אל קיר הבטון. כשחדלה לרגע האש לצורך טעינה, הטיל מאריט רימון פנימה, וצנח מטה לקראת ההתפוצצות" (עמוד 129). האש שותקה והגדוד נע קדימה לעבר תחנת הרדאר. 

הפלוגה בפיקוד סרן אוסטן העפילה לגבעה שעליה תחנת הרדאר אך נתקלה ביעד מבוצר שמגיניו מנעו ממנה להתקדם. זהו, אולי, הקטע הטוב והמותח בספר. כשניסנטל צנח סמוך למ"פ, אמר לו אוסטן: "הנה התחנה שלך! קח אותה – אם אתה רוצה בה!" (עמוד 133). לפלוגה לא נותרו די לוחמים כשירים למתקפה חזיתית, אמר אוסטן לניסנטל, "נצטרך להנחית עליה ריכוך ארטילרי. ביקשתי מקצין התצפית הקדמית להודיע בראדיו לצי, ולתת להם את ציוני המפה שלנו, אבל עדיין לא קיבלנו כל תשובה" (עמוד 133). אש התותחים מספינות הצי לא באה, וניסנטל החליט להתגנב כמעט לבדו, תחת אש כבדה, לתחנת הרדאר. כלל ניסיונותיו של ניסנטל לבצע את משימתו ולקורא לא ברור אם הצליח בכך כמעט עד סופו של הספר. 

כאמור, היתה זו פשיטה נרחבת, במקביל לפעולת הגדוד שאליו צורף ניסנטל "תקפו אנשי קומאנדו בריטיים סוללת תותחים כבדים בווארנגוויל, ולאחר שהתגברו על התנגדות עזה ביותר, הכניעוה" (עמוד 179). היו אלה אנשיו של הלורד לובאט. מנגד, "מתוך חמישים חיילי הריינג'רס של ארצות-הברית, שהפליגו לעבר דייפ, לא הצליחו מיקצתם לנחות, בגללל קילקול שחל בספינת-הנחיתה שלהם, ועל-כן נאלצו בלית-ברירה לשוב לאנגליה" (עמוד 217). עם זאת כמה מהרינג'רס הצליחן להגיע לחוף ולקחת חלק בלחימה. "לויטננט אדווין לוסטאלוט, זכה למוניטין המפוקפק על היותו החייל האמריקני הראשון, שנהרג בידי הגרמנים. קורפורל פראנק קונס מסווי-סיטי, איובה, היה החייל האמריקני הראשון שהרג גרמני באירופה וגם האיש הראשון שזכה בעיטור בריטי – העיטור הצבאי – בעבור גילוי אומץ בקרב" (עמוד 217).

למרות גבורת הלוחמים הפשיטה על דייפ נכשלה, ממגוון סיבות. לקחיה שימשו את מתכנני המבצעים האמפיביים לאורך כל המלחמה. ובאשר לפשיטה על הרדאר שהיוותה חלק ממנה, נמנע מספוילרים. הספר כתוב כספר מתח והוא תופס את הקורא, מחבר אותו לנעשה ולא מאפשר להניח את הספר עד גמר הקריאה. מרתק!

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על גרין ביץ'; הפשיטה על הרדאר הגרמני בחוף צרפת