ביקורת ספרותית על אל דיאבלו מאת מוניקה רובינסון
ספר מעולה

---

על הסופרת שמעתי רק דברים טובים, ועל הספר שמעתי דעות חלוקות, ובכל זאת החלטתי שזה יהיה הספר פשע/ מאפייה הראשון שהחלטתי לקרוא.
למי שלא מכיר הספר מחולק לארבעה חלקים, החלק הראשון הוא החלק הכי קריטי לכל הבנת העלילה, והוא גם החלק הכי פחות מעניין בספר לדעתי. מהחלק השני לא הצלחתי להוריד את הספר מהידיים. לא קורה לי הרבה שאני חושבת על הספר שאני קוראת במהלך היום שאני בבסיס או משהו, אבל עם הספר הזה זה קרה, לא הפסקתי לחשוב עליו ולתהות מה מצפה לי בהמשך. קראתי כל חלק ביום אחד כי לא רציתי לסיים את הספר ביום, רציתי להינות ממנו כמה שאפשר. העלילה לא מפסיקה להפתיע, ברמה שאני כבר לא יודעת איך הספר יסתיים. בנוגע לסוף- וואו, וואו, וואו, לגמרי היה שווה את כל ה-500 עמודים.
לגבי הכריכה, אני לא אוהבת כריכות שרואים בהם פרצופים, זה מוריד לי מהספר ישר. אבל חייבת לציין שהכריכה הזאת תואמת לספר, העיניים הירוקות שלו שתמיד מוזכרות, שרשרת הצלב של אימו, והצמיד השחור שאימו נתנה לו. הלוואי שכל כריכה הייתה מתאימה לעלילה שלה כמו הכריכה הזאת.
גם בספר מוזכרים החבר'ה הטובים מהסדרת ספרים באותו שם של אותה סופרת, סדרה שכן רציתי לרכוש ועדיין לא יצא לי. האזכור של החבר'ה הטובים עשה לי חשק עוד יותר לקרוא את הסדרה, במיוחד שהבנתי שהסיפור של אחייניתו של מרטינז מסופר גם בסדרה הזאת, אחרי שכל הספר תהיתי מה היא עברה וכאב לי שלא ייחסו לזה חשיבות. אחרי שסיימתי את הספר "אל דיאבלו", הבנתי שהייתי צריכה לקרוא קודם את הסדרה "החבר'ה הטובים"- אבל מה שבטוח אני אקרא את הספר הזה שוב בעתיד הרחוק, והפעם אדאג לקרוא את הסדרה לפניי.
לסיכום, ממליצה ממש לקרוא את הספר! ספר מעולה, מותח, מעניין, שקשה להוריד מהידיים.

» ביקורות נוספות של Y
» ביקורות נוספות על אל דיאבלו