ביקורת ספרותית על גרפיטי מאת ורד שנבל

---

איזה מוזר זה שבזמן שאדם עושה פעולה כלשהי, תהיה לה השפעה על אנשים אחרים, לפעמים כאלו שאפילו לא פגשנו ולו פעם אחת בימי חיינו.

כשאלי קפצה מהבניין המעוטר כולו בציורי גרפיטי, מבלי לדעת -טילטלה את חייהם של עוד שלושה אנשים שמעולם לא הכירה. כאילו שתנופת הקפיצה שלה הגיעה עד אליהם וסיחררה אותם אל תוך סיטואציה שחייהם ייכרכו אחד בשני.

מגי - בעלת קליניקה לטיפולי יופי ואסתטיקה, היא שבעזרת מכשור מתקדם ואבקות קסמים עוזרת לנשים למרוח את האמת ולטשטש את גילן , לא מצליחה לברוח מהאמת על חייה שלה.

זאב - האלמן הצעיר, שהיה ארכיטקט וחלם לעצב לאנשים חיים יפים ע"י תכנון דירות, זנח הכל כשחייו קרסו עם מותה של אשתו האהובה. הוא התמסר לטיפול באמו המבוגרת, טיפל במכאוביה, כי איתם ידע להתמודד בעוד שמכאוביו שלו המשיכו לכרסם בו אט אט והרחיקו אותו מהחיים.

ואוסנת - הנשואה ואמא לשתי מתבגרות שמרגישה כי מישהו מנסה להתערב בחייה העוברים טלטלה, ומרגישה כי אלה לא יהיו אותו הדבר.

שלושת אלה, אשר חוטים סמויים מחברים אותם אחד לשני, בערב גורלי אחד חייהם יקבלו תפנית ויעלו על מסלול אחר, וכל זה מהחלטה של אישה שהחליטה לקפוץ.


ורד שנבל יודעת לכתוב מאוד יפה ובצורה שנוגעת על אנשים, על בדידות, ולבבות דואבים. היא עשתה את זה בכישרון גדול בספר בית הקפה של נורה אפרון שהיה מלא בקסם וגדוש באווירה, חוזרת עם אותו הקסם בספר שנקרא באבחה אחת.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על גרפיטי