ביקורת ספרותית על המרחק בינך לביני מאת סוזן ויגס
ספר מעולה

---

ריס, סטודנטית לרפואה, שמאמינה כי טובת המטופל מעל הכל, נפגשת בחדר טראומה עם ג'ונה שנפצע קשה, וקיילב הדוד החתיך שהוא האפוטרופוס של ג'ונה. קיילב לבוש כמו בני האמיש ויש בנו שהו מיוחד ומסתורי שמושך את ריס לפתוח את צפונות ליבה ולהעלות בפניו את ההתלבטויות שיש לה בנוגע להמשך דרכה בחיים.
קיילב חזר להתגורר בקהילה אחרי שהבטיח לאחיו, על ערש דווי, שידאג לגדל את ילדיו על פי אמונתו של האח שנהרג עם אשתו במהלך שוד.
מורכבות החיים בקהילה סגורה עם חוקים נוקשים, מול מורכבות החיים של אישה חכמה ומוכשרת שיש לה הכל, כולל הורים תומכים ומרופדים באמצעים.
גם ריס וגם קיילב מרגישים את המשיכה ביניהם ומבינים שהקשר לא יוכל לעבוד כי הפערים ביניהם גדולים מידי ומאיימים על הקרובים להם, ואף מסכנים את עתידם. אבל הדברים שקורים מאלצים אותם לבחון שוב את החלטות שלהם.
זה סיפור רגיש על חיבורים בין אנשים, על כוונות טובות, ולשמחתי, כמעט חף משיפוטיות.
הספר גירה אצלי רצון לבקר בפילדלפיה, ובסביבותיה.
מקווה שתהינו ממנו, כמוני.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על המרחק בינך לביני