ביקורת ספרותית על מרינה של הים מאת סנטה מונטיפיורי
ספר טוב

---

פלוריאנה, היתומה האיטלקיה הצעירה, מתאהבת בדנטה, בן האצילים, ולמרות הבדלי המעמדות ביניהם, היא מצליחה להתחבב גם על בני משפחתו האחרים.
במקביל לסיפור הזה, כארבעים שנה מאוחר יותר, באנגליה, מרינה מנסה בכוחות אחרונים להחזיק את מלון הבוטיק הייחודי שהקימה באחוזה ישנה, בו עובדים היא ובעלה, וגם בנו מנישואים ראשונים. מבצע ההצלה נשען בחלקו הגדול על ראפא, צייר ארגנטינאי, שאמור ללמד ציור את אורחי המלון ואף להוות אטרקציה שתמשוך למלון אורחים נוספים בתקופת הקייץ.
איש אינו יורע שלראפא יש תכניות משלו, בנוגע למלון ודייריו, וקשה לצפות את התגלגלות ההתרחשויות הרומנטיות שיתפתחו שם באותם חודשים.
ריפוי לב שבור, חיבור וחברות במקום בו היה געגוע גדול, הזמנה להתבוננות מחודשת באירועים משפחתיים בעבר, וגם גנב מתוחכם אחד שמשגע את השוטרים בעיירת החוף הקטנה. כל אלה שזורים בעלילת הספר, וכמובן פשר החיבור של דנטה ופלוריאנה לכל מה שקורה במלון המקסים באנגליה, עם הצייר החתיך וכל האורחות והעובדות.
סיפור רומנטי, עדין ומיוחד, על קשר בין אנשים, מחוייבות לאהבה וכוחו המרפא של הים.

נחמד, בסולם תמר.

» ביקורות נוספות של תמר-מילים
» ביקורות נוספות על מרינה של הים