ספר מתח ישראלי טוב. אין כאן ג'ק ריצ'ר שצונח עם אר פי ג'י ממסוק מעל גרנד קניון, אין כאן הארי הולה שצועד בכפור הנורווגי לעבר עוד באר כדי להשתכר ובהחלט אין כאן את הניתוח הדידקטי והאנליטי ובטח לא את האווירה הויקטוריאנית של שרלוק. מה שיש כאן הוא ספר ישראלי מאוד, טרגדיה ישראלית מאוד, שוטרים ישראלים מאוד וסוף סביר בהחלט.
גופותיהם של סופר מבטיח וכוכבת עולה בשמי הכלכלה נמצאים ברכב שרוף במצוק ארבל ובנה של האישה, בן השבע שהיה עמם ברכב נעלם ללא עקבות. כל מאמצי המשטרה למצוא את הילד עולים בתוהו והחקירה עוברת למישור המודיעיני, ז"א הרדמה כללית עד להמצאות רמז כלשהו.
שמונה עשרה שנים לאחר מכן החקירה מתעוררת לחיים בעקבות בקשת מושבניק צעיר מחוקרת פרטית לחקור את עברו.
על חקירת התעלומה אמונות כיאה לסופרת, שתי נשים חזקות - החוקרת הפרטית, נשואה באושר ואם לארבעה בנים שמנסה לג'נגלר בין הקריירה והמשפחה וחוששת מנציגי מועצה לשלום הילד שיתדפקו על דלתה ומולה החוקרת המשטרתית, רווקה ומלאת אמביציה, אך בעלת חוש צדק מפותח ולב רך. שתיהן נתקלות בשלל דמויות משנה, שחלקן מיותרות לחלוטין ולא תורמות כלום לעלילה, אך חלקן בהחלט מעניינות.
הספר מותח ומפתיע ופרט לבעיית ריבוי הדמויות, זורם וקריא מאוד. מומלץ למי שלא נרתע משמות כמו עליזה ומושון בספרי מתח:-)

ספר מתח פשוט וטוב. לא תמצאו פה שמות סקנדינביים קשים להגייה בפינו הישראלי, לא תמצאו כאן גיבור שמתהלך עם מברשת שיניים בלבד בכיסו. מה שכן תמצאו הוא אנשים שאתם יכולים לפגוש במכולת, או בתור בסופרפארם. לא בטוח שאת כולם תשמחו לפגוש, אבל בכל זאת. והחוקרת הפרטית, הגיבורה המרכזית של הספר, תתפלאו אבל היא לא שותה ולא דכאונית, מנסה לנהל עסק שלא מציית לדרישות המשפחתיות ולא להזניח בעל וארבעה בנים. חוששת להיתקל בבוקר בסימה המורה שתנזף בה על משהו בהתנהלות של בנה.

התעלומה בספר היא תעלומה של ממש, והסוף לדעתי מפתיע ולא צפוי. בקיצור - ספר מתח שמילא את הציפיות שתליתי בו. אחכה לספר הבא בסדרה, יש לקוות שמזרחי תמשיך לכתוב.

"הבחור הזה היה יכול להיות הנכד שלי".... – תזכרו את המשפט הזה....
הסיפור מתחיל במכתב:.... "ילד שלי.... את המחברת הזו תקבל כשתתבגר..... אני רוצה שתדע הכול. שתדע, ולעולם לא תשכח ממה אתה צריך להיזהר..."
צורת הכתיבה מאוד דומה לספר הקודם של שרית מזרחי וגם בספר הזה היא העמיסה בהתחלה המון דמויות. לפחות בחמישים העמודים הראשונים הרגשתי "בלגונס". עודף דמויות ואפילו מתיש. לא פעם מצאתי את עצמי חוזרת אחורנית כדי להיזכר במה הדברים אמורים. למרות ההערה בפסקה הקודמת, לא לדאוג - הכול מסתדר בהמשך.
הפתיח של הספר קורץ ומסקרן ותוכן המכתב מהווה אבן שואבת להמשך הקריאה.
כידוע בספר מתח אי אפשר לחשוף פרטים רבים ולכן על קצה המזלג במה דברים אמורים? הזוג אבשלום ודליה לוינסקי בני שלושים, בעלי קרירות מבטיחות. הוא –אבשלום, סופר מצליח ומבטיח והיא דליה, סמנכ"ל כספים בחברת ביטוח. דליה עזבה למען אבשלום את בעלה המיליארדר ולקחה את בנם המשותף – דרור תחת חסותה.
דליה ואבשלום לוינסקי מוצאים את מותם בתוך מכונית חרוכה על פסגת הר הארבל, אך גופתו של דרור שהצטרף לאימו ואביו החורג לא נמצאה. כל אמצעי החיפוש לא הועילו והתעלומה על היעלמותו של הילד הטרידה את אנשי המשטרה והתקשורת כאחד. תעלומה מסקרנת שמזכירה כמה תעלומות שהיו לנו בארץ... לא?
בימים הסמוכים לאירוע, התקשורת לא ירדה מהנושא. שולה נאמן שהייתה כתבת לענייני פלילים מטעם הערוץ הראשון חקרה את התעלומה. היא החזיקה בידיה תפוח אדמה לוהט, אך לא שיתפה את אנשי התקשורת האחרים. שולה התעדכנה ממקורותיה שליד המכונית החרוכה היו עוד שתי מכוניות נוספות שלידם עמד מיכל בנזין, בד טריקו עם כתם דם שדרכו עליו בסוג של נעלים ממותגות שמיוצרות בקנדה.
"האם יכול להיות שהנעלים האלה היו של דרור והוא עזב את המקום בעודו בחיים?"
אחרי שמונה עשרה שנה התחילו לצוץ כל מיני שאלות. ליאור שדומה מאוד לדרור מקבל בדואר כתבה ומכתב מכותבת אלמונית שגורמים לו להתחיל לחשוב שאולי הוא דרור המבוקש-הילד שלא נמצא לפני 18 שנה. המחשבות המטרידות הללו גורמות לו לפנות לחוקרת פרטית – סיון פלג שלנו.
במשך החקירה הכול מתחיל להסתבך. מנסים להתנקש בליאור, חבר לעבודה של ליאור נורה בעודו רוכב על אופנוע ואביו הביולוגי של דרור מוצא את מותו במכוניתו לאחר שהונח מתחתיה מטען חבלה.
העלילה מתחילה לאט לאט להתפתל לכל מיני כיוונים עם כמה תהפוכות עד לסוף המפתיע.
שרית מזרחי כותבת כאן עלילה בסגנון של סופרי מתח מוכרים עם לא מעט דמויות והכול קשור אחד בשני. סוג של פסיפס מעניין ומרתק.
יש בספר כל מה שצריך להיות בספר מתח, פשע, רצח, אלימות, שנינות ושמירה על קצב. יתרון נוסף זה מרגיש קרוב ולמה אני מתכוונת? אין בספר את השמות הסקנדינביים שאפשר לשבור איתם שיניים.
בעלילה הזו אנחנו פוגשים נשים ממולחות כגון: סיון פלג - חוקרת פרטית שחוקרת את הפרשה וגם המספרת בגוף ראשון ואת ריקי אלימלך- החוקרת מטעם משטרת ישראל. שתי נשים חזקות, פיקחיות, ערמומיות, חכמות מתובלות בהרבה תבלינים.
לאורך כל התעלומה שרית מזרחי בוחרת לשלב פרקים של יומן שכתבה האם לבנה. שיטה נחמדה שכבר נתקלתי בה בספרים אחרים.
ניכר שהעלילה נלקחה מאי אילו תעלומות רצח שקרו בארץ, וכעורכת דין העוסקת בתחום הפלילי בהחלט יש לשרית יתרון מוסף.
האמת תמיד יוצאת לאור וגם כאן הפתרון מגיע בחמישים העמודים האחרונים שבהחלט הצליחו להפתיע אותי.
ציטוט עמוד 389: "אני הייתי חייל עלוב, בלי נשק, במלחמה אבודה על החיים של אבשלום, על הנשמה שלו שהלכה והשחירה עם הזמן. זה היה כל כך אירוני, כי בסופו של דבר אמנון הצליח. בסופו של דבר הוא הפך את אבשלום למפלצת כמוהו".....
לא הצלחתי לקשר ולהבין מאיפה שרית מזרחי לקחה את השם של הספר. לדעתי היה אפשר לבחור שם אחר לספר הזה. הצילום על גבי הכריכה בהחלט מזכיר את הסגנון של הספר הקודם שמאוד אהבתי "אם מישהו ידע".
לסיכום, הקריאה בספר ב"מי שעומד מאחורי" עושה את העבודה ובהחלט לקחה אותי לכמה שעות לעולם אחר. אהבתי את הספר אבל את הספר הקודם אהבתי יותר. אל תשאלו אותי למה. על שניהם אני ממליצה אבל תמיד יש אחד שאוהבים יותר.
עוד המלצה חמה לספר של קיץ.
תקראו ותיהנו.
לי יניני

זהו ספר נפלא למי שרוצה להעביר את הזמן בטיסה.
שרית מזרחי כותבת בצורה רהוטה יחסית לספר מתח, ויש שנינות רבה בספר.
גם העלילה שלה מאוד מקורית ומעניינת, הבעיה מתחילה באמינות.
הדמויות בספר אינן אמינות לגמרי, יש שם כמה דמויות גאונות ושנונות בטירוף, כאלו שיש להם המון הומור וציניות להציע לנו, ומהצד השני יש דמויות שהן סתומות כמו מגבת חוף. לא ממש יש באמצע, וכשיש אלו דמויות שלא מוציאורת הרבה מילים מהפה.
הייתה לי תחושה שמזרחי כתבה דמות אחת שיצאה כלכך מוצלחת שהיא פשוט שיכפלה אותה.

הספר מספר על תעלומה שלא נפתרה במשך 20 שנה, זוג מפורסם שנסע לטיול במצוק הארבל מצא את מותם כשהרכב שלהם נשרף כליל, ובנם בן ה7 שהיה איתם נעלם בלי להשאיר עקבות.
כעבור 20 שנה מקבל בחור צעיר בדואר את הכתבה הישנה על השריפה והילד שנעלם ופונה לחוקרת פרטית כדי לבדוק האם הוא הילד.
הספר באמת מעניין, יש בו תהפוכות, אך לצערי לקראת הסוף ,כשהתעלומה עומדת להיפתר ,שרית מזרחי משתמשת בכלי מאוד לא ספרותי ומאוד לא אמין כדי לסגור את העניין- אינטואיציה של אחת הדמויות.
סה״כ ספר נחמד להעברת הזמן, אבל אפשר לוותר. (ספרה הקודם לעומת זאת, אם מישהו ידע , היה מוצלח ממש)

ספר מתח שנקרא על ידי במהירות שיא של יום אחד בלבד. הקפיצות בהתחלה מדמות לדמות קצת הקשו עליי. למרות שהכותבת הצליחה להחזיק אותי במתח ממש כמעט עד סוף הספר, לא אוכל לומר שמתחשק לי לקרוא עוד ספרים שלה.
מיועד, למי שממש חייב להעביר את הזמן....חוקרת פרטית, שמנסה לפענח תעלומה של ילד שנעלם, לפני כמעט 20 שנים. לא הצלחתי לחבב אף דמות בספר, ובטח שלא להזדהות עם אף אחת מהן. לא יודעת למה, אבל הן נשארו מרוחקות, וכשנסגר הספר, נגמרו לי המחשבות אודותיו. זה כמו לשתות רק בגלל שהייתי ממש צמאה, אבל לא ממש להנות מהטעם של המשקה.

ספר מתח שנמתח כמו גומי.כתיבה לא קולחת עם קפיצות מיותרות בין דמויות ובין נושאים.
היה קשה לקרוא ולא מומלץ לנסות להתאמץ.סגנון הכתיבה די משעמם.נראה כאילו זאת טיוטה ראשונה שלא עברה את הליטוש הנדרש.
לא מומלץ לנסות לקרוא.

ספר מתח טוב ומעניין. סיפור מתח ישראלי וחי. תחילתו בפרשה מלפני 18 שנה, זוג צעיר ומוכר לציבור הישראלי, הוא סופר עילוי והיא סמנכ"ל בחברת ביטוח, נמצא מת במכוניתו בהר הכרמל. בנה של האשה, ילד בן שבע נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.
18 שנה אח"כ, צעיר בן 25 פונה לחוקרת פרטית שתברר אם ייתכן והוא הילד הנעלם. מכאן מתחיל סיפור קצבי, מורכב ומלא תהפוכות ו"ספינים". במעורבות ח"כ לשעבר, אשתו, עברינים ממשפחות פשע מוכרות, מיליארדר ישראלי, ועוד.
את הספר מלווים מכתבים עלומים שנכתבו לילד בעבר כדי שידע בעתיד מי הוא ומה קרה.
כתוב פשוט ובכישרון כאחד.

אני לא מתלהב בדרך כלל מספרי מתח ישראלים (אציין מראש: שרית הפתיעה אותי).
יש בספרים הישראלים משהו חסר מעוף.
לרוב זו עלילה תקועה על ילד שאביו נהרג לפני 10-15 שנה והוא רוצה לגלות את האמת.
זאת לא העלילה כאן, אם כי גם ספר זה הוא על ילד.
אני חייב לציין שפשוט הופתעתי לטובה. סגנון הכתיבה הוא נעים מצד אחד, נח.
ומצד שני הכתיבה היא ברמה לשונית יפה. אהבתי את זה. העלילה מתפתחת בקצב די מהיר.
אהבתי את זה שהתעלומה נמשכת עד הפסקה האחרונה (לעתים סופרים מורחים את הספר 30 עמודים יותר מדי).

ועוד משהו קטן: הספר עוסק בתופעות חברתיות חמורות. נכנס לעומק בסוגיית "הנשים בחברה".
מדבר הרבה על הבעיות הידועות: אונס, השפלה, אפליה. אני חייב לציין שזה נגע בי. התיאורים נשמעים אמיתיים.
עם זאת באיזה שהוא שלב זה קצת הכביד. הספר למעשה רובו ככולו בנוי על הסוגיה הזאת והרגשתי שהיו רגעים
שהעלילה הייתה עוינת. למרות הכל, הכתיבה המהנה וקצב המהיר פיצו על זה לגמרי. ממליץ

כנראה שהתרגלתי לרף הגבוה שהציבו סופרי המתח הסקנדינבים בכתיבתם, ולכן ספר המתח הישראלי הזה ממש גרוע בעיני. אין בו טיפת מתח ועניין, בכל דף מופיעים שמות רבים של אנשים, שלא ניתן אפילו להגדירם כדמויות. הם פשוט חסרי חשיבות. למעשה אין אף דמות אמיתית, מורכבת, שניתן להזדהות איתה או אפילו לשנוא אותה. הכל שטוח כמו פלקט וקלישאתי. הסיפור מופרך ולא אמין, כתוב בשפה פשוטה ורדודה. בזבוז של זמן.