ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 בינואר, 2021
ע"י משה
ע"י משה
חבר ילדות שלי הוא ממוצא מצרי, הוריו עלו מאלכסנדריה בתחילת שנות ה-50 כמו רבים מיהודי מצרים. סבו למד עם המרגל אלי כהן באותה כיתה. לאחר שהמשפחה עלתה ארצה הסב נשאר באלכסנדריה עוד תקופה ארוכה לעזור ליהודים אחרים לעלות ארצה. משפחה מאוד חמה, אוהבת ומכניסת אורחים. הוזמנתי לעיתים קרובות להתארח בביתם וזכורים לי הרבה סיפורים על מצרים והיהודים שבה והחיים היהודים במצרים בחצי הראשון של המאה ה-20.
ספרו זה של יצחק גורן זרק אותי ישר לאותם סיפורים ששמעתי מפי משפחת החבר כל השנים. תאור הווי החיים, המעמדות, היחסים במשפחה, פוליטיקה ועוד מתוארים בספר בצורה שובת לב על כל מעלותיה ומגרעותיה. כתיבה יפה ומושכת.
זהו סיפורן של שתי משפחות חברים, האחת מקהיר והשניה מאלכסנדריה. המשפחה מקהיר היא משפחה אמידה של רוכבי סוסים מפורסמים בעוד המשפחה מאלכסנדריה היא משפחה ממעמד בינוני. גם מעמד בינוני של יהודים במצרים נחשב למעמד המחזיק משרתים, לבוש בצו האופנה ויוצא לבילויים במועדוני יוקרה.
הסיפור סובב סביב ביקור של המשפחה מקהיר את המשפחה באלכסנדריה. יוסף חאמד-עלי הוא ראש המשפחה מקהיר ובנו דוד הוא רוכב סוסים מפורסם ומצליח בכל מצרים, הוא זוכה בכל תחרות במקום הראשון ומתאמן קשה למען כך. יוסף אף הוא היה רוכב מוכשר ומצליח בזמנו וכיום משמש כמאמנו האישי של בנו דוד.
ויקטור הוא אחיו של דוד והוא דמות שולית ומוזנחת מכיוון שהאב מקדיש את כל זמנו לאח המוצלח יותר דוד. דוד מחזר בהתמדה וליבו כרוך אחר בת המשפחה מאלכסנדריה, אך האב לא מסכים ליחסים מכיוון שהוא רוצה שבנו ינשא לאישה ממעמד גבוהה עם נדוניה גדולה. בת המשפחה מאלכסנדריה נענית חלקית לדוד, אך מתנה את המשך יחסיהם בכך שדוד יפסיק להתחרות במירוצי סוסים. במהלך הסיפור מציג בפנינו המחבר את כל בני המשפחה ונותן רקע למוצאם. האם דוד יזכה בידה של אהובתו, מה הסוד שמחזיקה משפחת חאמד- עלי, מה צופן העתיד לגבי גורלן של שתי המשפחות במצרים. על כך תקראו בספר זה.
גורן נותן לנו תמונה יפה ואמינה של חיי היהודים במצרים בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת, עולם עשיר במנהגים ותרבות, עולם שאיננו עוד.
גורן הוא יליד מצרים ועלה ארצה עם משפחתו בגיל 10, סיפורו אמין ואורח חיי היהודים במצרים ידוע לו ממקור ראשון. זו הזדמנות להחשף בצורה אותנטית להווי חיים יהודי שעבר מן העולם. זהו הספר הראשון בטרילוגיה האלכסנדרונית.
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
קראתי את הספר, ואני בהחלט חושב שהוא ספר טוב, גם באופן בו הוא מספר על קהילה יהודית מפוארת באלכסנדריה שהייתה.
|
|
חני
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אקח גם את ההמלצה על מחפוז.
והספר נשמע מרתק כמו הסקירה.
תודה |
|
משה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
מצטרף להמלצה של עמית לספריו של מחפוז, שווה להתחיל עם "סימטה בקהיר" או "בני שכונתנו" שהם יותר קלילים ולהמשיך עם הטרילוגיה שהיא כבדה ועמוסה יותר. ניסיתי פעם את מטלון, כבר לא זוכר איזה, נטשתי באמצע, אולי אנסה שוב.
עמית לגבי כהנוב קיבלתי כבר המלצות לספר אחר שלה "בין שני עולמות", כך שכנראה אנסה גם את "סולם יעקב". ספרה של לוסט לניאדו גם הוא כבר על הפוקוס.. תודה. |
|
עמית לנדאו
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בקול צעדינו יש פרקים מסויימים שהם קצת תודעתיים(?) והרבה פרקים שהם עלילתיים לגמרי.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
את סימטה בקהיר נטשתי פעמיים. מטלון כותבת בזרם התודעה, נכון?
|
|
עמית לנדאו
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ספר יפה בהחלט. פרפר, 'בני שכונתנו' נפלא וכמובן הטרילוגיה 'בית בקהיר' היא ממש גדולה. אם אתה רוצה טעימה קצרה יותר אבל עדיין משובחת משל מחפוז, מומלץ 'סימטה בקהיר'.
סנטו, אם תרצה המלצות על ספרים נוספים על יהדות מצרים, הייתי ממליץ קודם כל על 'קול צעדינו' הנהדר של רונית מטלון, אם כי צריך להזהיר שהוא קצת מופשט ולא מהקלים לקריאה. יותר זורם הוא 'זה עם הפנים אלינו' של מטלון, אבל קח בחשבון שבשני הספרים זמן ההווה מתרחש כבר מחוץ למצרים. שניים נוספים, קצת פחות מוצלחים אבל עדיין לא רעים בכלל- 'סולם יעקב' של ז'קלין כהנוב ו'האיש בחליפת עור הכריש' של לוסט לניאדו. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אב"פ, הזכרת לי את מרק המולוכיה האגדי שטעמתי אצל השכנה הבשלנית האגדתית.
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ניסיתי את מחפוז. פעם היתה לי אולי סבלנות לספרות כזו. גם אז הוא לא הצליח לי.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
ספרות מצרית עדיין לא קראתי.
"בני שכונתנו" של נגיב מחפוז עוד ממתין לי, ונראה שהוא יהיה הראשון. הספר הכי קרוב למצרים שקראתי היה "הגולים" של דבורה בארון שמדבר על גירוש יפו. |
|
משה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אב"פ תודה להמלצות.
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
חבל מאוד, אני מוצא שיש בכך טעם של פגם.
בכל אופן, נזכרתי להגיב לאמירה שלך "לעזוב את סיר הבשר
ולעלות לישראל". זה הרבה יותר מסיר בשר, סבא שלי (אבא של אבי) עליו השלום נאלץ לעזוב ניהול של בית קולנוע בקהיר. מפיקים שהוא עבד איתם אומנם הציעו לתת לו שיעלה לארץ עם כמה גלגלי סרטים שהיו בזמנו מאוד מבוקשים אבל הוא לא ידע מה מצפה לו בארץ ומחששות שהיו לו הוא נאלץ לעזוב את הכל מאחוריו. |
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
למישהו מתחיל להיות אכפת מהאתר?
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נראה שבוצע שינוי באתר, כנראה מטעמי אבטחה, כך שלא ניתן להוסיף קישורים בתגובות.
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סנטו, ברור שקראתי את הספר.
תהיה בטוח שאחרת לא הייתי יוצא באמירה כזאת,
וחוץ מזה אני לא פוסל את האפשרות שהספר הזה ימצא חן בעיני אחרים. באשר אליי, למרות שהיו לי תקוות לגביו, הספר עניין אותי פחות מספרים אחרים שקראתי בנושא הזה. אתה מוזמן להביט ברשימה שיצרתי. הספרות הערבית (בעיקר ממצרים). לגבי שאלתך על אלו אני ממליץ? אז בעיקר על "המולוכיה של אמא" של ניסים זוהר ו-"לילה אחרון באלכסנדריה" של אנדרה אסימן. לצערי, משום מה לא הצלחתי לשגר את ההודעה הזאת עם תווי HTML כפי שאני רגיל לעשות. |
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
סנטו, העליבות של העניים במצרים כפי שתיארת היתה נוראית, לא פלא ששנאו את העשירים.
השילוב של אנטישמיות עם קנאה בעושר מנקר העיניים של היהודים, כנראה היתה גורם מספיק מדרבן לעזוב את סיר הבשר ולעלות לישראל. |
|
משה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
אב"פ קראת ספר זה? זה נחשב הטוב ביותר שלו. איזה ספרים אחרים היית ממליץ על יהדות מצרים?
|
|
אהוד בן פורת
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
כעיקרון יצחק גורמזאנו גורן כותב לא רע
אבל מתוך הספרים שעוסקים ביהודי מצרים,
היות וקראתי לא מעט ספרים בנושא זה, צר לי. מצאתי שהוא כותב הכי פחות מעניין. |
|
משה
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
פרפר, היהודים הם מעלית החברה המצרית, הם נתפשים עשירים ובעלי מעמד וכח, למרות שהרבה מהם היו בעצם במעמד כלכלי נמוך-בינוני. גם יהודים במעמד שכזה יכלו לשכור משרתים, להתלבש ולבלות ברמה גבוהה. קטע אחד בספר מתאר את יוסף מביא מתנה רכבת חשמלית לבנו, רכבת שעלתה לו 20 לירות מצריות, המשרת היה המום מכך מכיוון שזו הייתה משכורת של חצי שנה שלו. לצד אייכות חיים גבוהה ומעמד תמיד רחשה השנאה ליהודים מתחת לפני השטח. מתואר בסיפור מירוץ סוסים אחד בו דוד ניצח אלוף מוסלמי נערץ, הקהל לא קיבל את זה, טען שרימה, החלו קללות אנטישמיות ופרצה מהומה. יוסף האב הואשם שהרעיל את הסוס של הרוכב המוסלמי המוערך ועמד למשפט על כך. זו תמצית היחסים.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
נשמע מעניין. תודה.
איך מתוארים היחסים של היהודים עם המוסלמים במצרים? |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת