שלום אשבל מגולל בספרו "צלילה לחור הכחול" פרשה ממשית ודינאמית
מחייו.
במאי 1990 פורסם בעיתון "מעריב" על ישראלי בן 27 ששוחרר מהכלא
המצרי לאחר שנעצר יחד עם חברתו?
למה נעצר?
מה קרה?
מתן, קצין ששירת כקצין רפואה בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ובנו
של שלום אשבל, נסע לחופשת צלילה בדהב יחד עם הדר חברתו. התבטאות
מילולית שלו הכעיסה קצין משטרה מצרי, וכתוצאה מכך הקצין המצרי לא
הניח למתן ... גו'ני שתל בחפציו של מתן כמה גרמים של חשיש... ומכאן
ועד לכלא המצרי הדרך קצרה, במיוחד שעומד מאחורי המזימה בעל דרגה.
הכלא המצרי אינו סלחן כשמדובר במבריחי סמים. אוטוסטרדת הסמים בגבול מצרים ידועה ומעת לעת אנחנו
ניזונים מהתקשורת, על מבריחי סמים שנתפסו בגבול הדרומי.
צירוף מקרים מעניין שהיום הייתה כתבה בנושא. בחסות הקורונה גבול מצרים הפך למוקד מרכזי להברחות סמים.
למה? מגפת הקורונה הביאה לביטול טיסות וכניסות מועטות לישראל, וכך הפך הגבול הדרומי למוקד הברחת
סמים מרכזי.
הבשורה על המעצר של מתן נחתה בבית המשפחה ונטלה מהם את כל עולמם. כל המשפחה הגרעינית והקרובה
התגייסה לשחרר את מתן מהכלא המצרי.
הוריו של מתן: אורנה ושלם דאגו והצפייה לשחרורו הייתה מורטת עצבים. אליהם הצטרפו החברים, האחים של
מתן: יוחאי, נוגה, שני וחברתו הדר, ששהתה עם מתן שנאסף על ידי השוטרים המצרים.
כל טיסה של שלם למצרים הייתה מלווה בתקוה לצד ייאוש ואכזבה. הנאום של עורך-הדין המצרי בבית המשפט
נטע בשלם מעט משאת נפש, ולמרות כל ההוכחות והאישורים שהוצגו על ידי הסנגור בבית המשפט, השופטים
לא הכירו בצדקת דבריו.
מתן נעצר ב- 24.4.1989 ושוחרר שנה לאחר מכן ב- 25.4.1990 על לא עוול בכפו.
הספר מונה כמעט 500 עמודים מרתקים ומציג מחוות אנושיות מול התנגדויות של אישים מפורסמים שהיו באותה
עת בהנהגה בארץ. שלום אשבל לא חסך בביקורת על אותם בכירים בפוליטיקה הישראלית באותה תקופה. הימים
עד השחרור המיוחל היו קשים מנשוא, מאתגרים ומורכבים. מלבד שנת הייסורים שחלפה על פני משפחתו, גם
איום הפיטורין של שלם ממקום עבודתו ניצבו כחרב על צווארו.
ביבי נתניהו שבאותה ימים היה סגן שר החוץ התקשר לאורנה, ובישר לה ביום השחרור בהתרגשות "אמא, אני
שמח לבשר לך שבננו עבר זה עתה את מעבר רפיח". זה משפט ששלום אשבל נצר בליבו.
לצד מיחושי הצער שלום אשבל מציג את המארחים במצרים באור חיובי. הוא מרבה לפרט על קבלת הפנים
המנומסת, הנעימה והמאכלים המסורתיים של המצרים. באחד הקטעים הוא כותב עד כמה התרגש שחזר למלון
מהכלא באי-טור ללא בנו, צוות המלון השמיע בלובי המלון את השיר "אם ננעלו" בביצועה של עופרה חזה. בהחלט
מחווה שאינו מובן מאליו במצרים.
הספר ערוך בפרקים כשכל פרק מגולל מחשבות, רגשות וכאב גדול של כל המשפחה על מאסרו של מתן בארץ
זרה.
הסיפור מתובל במשפטים בערבית מצרית עם תרגום בסמוך להם. עריכה מעולה המקלה על הקורא להתמצא
בכתוב. מאידך גיסא מצאתי לעיתים פירוט יתר על אירועים מסוימים. למרות זאת הקריאה מאוד מתגמלת
ומסקרנת.
הספר חושף את הקורא לאירועים ויחסים בין הורים לצאצאיהם ומערכות יחסים שבין אדם לחברו.
אורנה ושלם האמינו שלכל אירוע שקורה בחיים יש הצדקה ותכלית. שניהם צעדו יד ביד והתעלמו מהמגבלות
וחשבו על האפשרויות. החשיבה הזו ליוותה את כל המשפחה לאורך השנה מעת מעצרו של מתן ועד לשחרורו.
בשורה התחתונה: כתיבה נהדרת, עלילה דינאמית, מרגשת ומרתקת שכתובה מדם ליבו של הסופר.
ממליצה בחום.
קריאה נעימה
לי יניני

שלום אשבל מגולל בספרו "צלילה לחור הכחול" פרשה ממשית ודינאמית
מחייו.
במאי 1990 פורסם בעיתון "מעריב" על ישראלי בן 27 ששוחרר מהכלא
המצרי לאחר שנעצר יחד עם חברתו?
למה נעצר?
מה קרה?
מתן, קצין ששירת כקצין רפואה בבית הספר הטכני של חיל האוויר, ובנו
של שלום אשבל, נסע לחופשת צלילה בדהב יחד עם הדר חברתו. התבטאות
מילולית שלו הכעיסה קצין משטרה מצרי, וכתוצאה מכך הקצין המצרי לא
הניח למתן ... גו'ני שתל בחפציו של מתן כמה גרמים של חשיש... ומכאן
ועד לכלא המצרי הדרך קצרה, במיוחד שעומד מאחורי המזימה בעל דרגה.
הכלא המצרי אינו סלחן כשמדובר במבריחי סמים. אוטוסטרדת הסמים בגבול מצרים ידועה ומעת לעת אנחנו
ניזונים מהתקשורת, על מבריחי סמים שנתפסו בגבול הדרומי.
צירוף מקרים מעניין שהיום הייתה כתבה בנושא. בחסות הקורונה גבול מצרים הפך למוקד מרכזי להברחות סמים.
למה? מגפת הקורונה הביאה לביטול טיסות וכניסות מועטות לישראל, וכך הפך הגבול הדרומי למוקד הברחת
סמים מרכזי.
הבשורה על המעצר של מתן נחתה בבית המשפחה ונטלה מהם את כל עולמם. כל המשפחה הגרעינית והקרובה
התגייסה לשחרר את מתן מהכלא המצרי.
הוריו של מתן: אורנה ושלם דאגו והצפייה לשחרורו הייתה מורטת עצבים. אליהם הצטרפו החברים, האחים של
מתן: יוחאי, נוגה, שני וחברתו הדר, ששהתה עם מתן שנאסף על ידי השוטרים המצרים.
כל טיסה של שלם למצרים הייתה מלווה בתקוה לצד ייאוש ואכזבה. הנאום של עורך-הדין המצרי בבית המשפט
נטע בשלם מעט משאת נפש, ולמרות כל ההוכחות והאישורים שהוצגו על ידי הסנגור בבית המשפט, השופטים
לא הכירו בצדקת דבריו.
מתן נעצר ב- 24.4.1989 ושוחרר שנה לאחר מכן ב- 25.4.1990 על לא עוול בכפו.
הספר מונה כמעט 500 עמודים מרתקים ומציג מחוות אנושיות מול התנגדויות של אישים מפורסמים שהיו באותה
עת בהנהגה בארץ. שלום אשבל לא חסך בביקורת על אותם בכירים בפוליטיקה הישראלית באותה תקופה. הימים
עד השחרור המיוחל היו קשים מנשוא, מאתגרים ומורכבים. מלבד שנת הייסורים שחלפה על פני משפחתו, גם
איום הפיטורין של שלם ממקום עבודתו ניצבו כחרב על צווארו.
ביבי נתניהו שבאותה ימים היה סגן שר החוץ התקשר לאורנה, ובישר לה ביום השחרור בהתרגשות "אמא, אני
שמח לבשר לך שבננו עבר זה עתה את מעבר רפיח". זה משפט ששלום אשבל נצר בליבו.
לצד מיחושי הצער שלום אשבל מציג את המארחים במצרים באור חיובי. הוא מרבה לפרט על קבלת הפנים
המנומסת, הנעימה והמאכלים המסורתיים של המצרים. באחד הקטעים הוא כותב עד כמה התרגש שחזר למלון
מהכלא באי-טור ללא בנו, צוות המלון השמיע בלובי המלון את השיר "אם ננעלו" בביצועה של עופרה חזה. בהחלט
מחווה שאינו מובן מאליו במצרים.
הספר ערוך בפרקים כשכל פרק מגולל מחשבות, רגשות וכאב גדול של כל המשפחה על מאסרו של מתן בארץ
זרה.
הסיפור מתובל במשפטים בערבית מצרית עם תרגום בסמוך להם. עריכה מעולה המקלה על הקורא להתמצא
בכתוב. מאידך גיסא מצאתי לעיתים פירוט יתר על אירועים מסוימים. למרות זאת הקריאה מאוד מתגמלת
ומסקרנת.
הספר חושף את הקורא לאירועים ויחסים בין הורים לצאצאיהם ומערכות יחסים שבין אדם לחברו.
אורנה ושלם האמינו שלכל אירוע שקורה בחיים יש הצדקה ותכלית. שניהם צעדו יד ביד והתעלמו מהמגבלות
וחשבו על האפשרויות. החשיבה הזו ליוותה את כל המשפחה לאורך השנה מעת מעצרו של מתן ועד לשחרורו.
בשורה התחתונה: כתיבה נהדרת, עלילה דינאמית, מרגשת ומרתקת שכתובה מדם ליבו של הסופר.
ממליצה בחום.
קריאה נעימה
לי יניני