ביקורת ספרותית על נעורים חסרי מנוח מאת קונסטנטין פאוסטובסקי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 7 בדצמבר, 2020
ע"י עמיחי


מאז שקראתי את החלק הראשון של זכרונותיו של פאוסטובסקי עברה שנה.
כמעט והספקתי לשכוח את החיוניות, את החן ואת הרוח הטובה השורה על כתיבתו.

ובכן, גם החלק השני - "נעורים חסרי מנוח" - מעניין וטוב כקודמו.
החלק הראשון - "השנים הרחוקות" - הסתיים כשהמחבר סיים את לימודיו בגימנסיה הקלאסית בקייב.
עתה הוא מחפש לאן יוליך את חייו, אך במהרה פורצת מלחמת העולם הראשונה והוא בן 22.
הוא מתגייס ומשרת בתור חובש.
בתחילה, האירועים שהוא נוטל בהם חלק קרובים לזוועה, אך הוא עדיין לא בתוכה ממש.
לפרקים פאוסטובסקי מתאר את קורותיו כחובש כמו בסיפור הרפתקאות - טיפוסים שונים ומשונים שפגש וכו'.
לדוגמה אחד המצטרפים למחלקת הרפואה היה רמאי ונוכל מפורסם שהצליח לעשות פלאים בקרב כמה מן הפצועים, אך מטרתו העיקרית הייתה להתחמק מהמשטרה.

לאחר שמיצה את מלאכת הטיפול הרפואי ברכבת הפצועים הנודדת ממקום אסון אחד למשנהו, החליט לעבור לאניית פצועים ולהגשים בדרך עקומה מעט את חלום ילדותו להיות פרק זמן על אנייה.
אך מקרה ממוזל במיוחד הציל אותו מלעלות על האנייה הזו. האנייה טובעה ביום שעזבה את הנמל על ידי צוללת גרמנית. לא היו ניצולים.

בנדודיו עם מחלקתו הוא מגיע לאזור בלרוס-פולין. אזור רווי יהודים. מחצית או יותר מתושבי העיירות והכפרים שהוא מגיע אליהם הם יהודים - בריסק, קוברין, סלוצק ועוד.
הגרמנים קרעו לרוסים את הצורה במלחמה הזו, ואגב כך אתה למד על החורבן הגדול שאירע ליהודי אזור זה כבר במלחמת העולם הראשונה.
(הרומן "אורח נטה ללון" של עגנון משקף את המעט שנותר אחרי המלחמה הזו בעיירה יהודית טיפוסית באזור אחר, בגליציה - בוצ'אץ').
בכפר אחד פאוסטובסקי וחבריו נתקעים כי פרצה בו מגפת אבעבועות שחורות. כן, זה גרוע כמו שזה נשמע.
הוא יוצא מזה חי, אך חברתו הטובה למחלקה, ואהובתו לרגע, לא.

בשורה רעה מאד מחזירה אותו הביתה.
מאוחר יותר כשהוא מנסה לשוב למחלקה שלו, מתברר כי הוא מסולק מהצבא מכיוון שהצנזורה הצבאית גילתה רמז ללעג קל על אודות הצאר באחד מן המכתבים ששלח הביתה. (מזכיר מאד את "הבדיחה" מאת מילן קונדרה)

סגנון הכתיבה של פאוסטובסקי חי ונושם. כיף לקרוא אותו. מילה חמה למתרגם יצחק צור.
רוחו הטובה, אהבת האדם והמולדת שלו ניכרים כמעט בכל עמוד.

גם החלק השלישי של זכרונותיו תורגם לעברית - בידי נילי מירסקי. אחד מתרגומיה הראשונים.
שלושת החלקים הנוספים לא תורגמו.

מומלץ.
31 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עמיחי (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
מסכים עם דבריך, אהוד. זה באמת תמוה. וגם חבל, פאוסטובסקי כתב נהדר.
אהוד בן פורת (לפני שנתיים ו-6 חודשים)
ישנם מקרים כמו האוטוביוגרפיה הזאת שפשוט מעצבנים אותי למה מתחילים לתרגם פרוייקט
כלשהו (אני בהחלט רואה במקרה זה, בתרגום של 6 כרכים פרוייקט) ומשום מה לא ממשיכים
עם זה עד הסוף. הלוא אומרים המתחיל במצווה אומרים לו גמור. ברצינות, תחשבו על זה מה
אמור לעשות מי שקרא את החלקים שתורגמו שרוצה לדעת מה ההמשך? אם הספרים תורגמו
לשפה אחרת שהוא יודע לקרוא מה טוב אבל מה אם לא? אגב, מקרה כמו זה הטרילוגיה של
לורנס דארל.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
בשמחה, סקאוט. מקווה שתיהני.
סקאוט (לפני 4 שנים ו-9 חודשים)
עמיחי- תודה רבה. אני חושבת שאנסה לקרוא אותו ראשון ואם תזרום לי הקריאה, אנסה לקרוא שוב את הראשון.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
רץ, חני ופאלפ מכובדיי,
תודה רבה.

סקאוט, תודה.
אני חושב שאפשר לקרוא את השני בפני עצמו. יש חיסרון מסוים ללא הראשון אך הוא לא מפריע לקריאה, להערכתי.
Pulp_Fiction (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פאוסטובסקי כותב יפה.
ביקורת טובה, עמיחי.
סקאוט (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
נשמע מצוין. את החלק הראשון ניסיתי לקרוא עקב המלצתך אבל לא צלחתי את הספר. ניתן, לדעתך, לקרוא את השני במנותק מן הראשון? פשוט האירועים בחלק השני נשמעים יותר לרוחי.
חני (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה נפלאה עמיחי. לפעמים קוראים על אנשים אילו
ונדהמים איך ההסטוריה הפכה בהם והם בה.
היו תקופות כאלה שאתה תוהה אם כל זה לא היה
איזה חלום או בועה לא מוסברת.
כי כרגע באמת החיים שלנו דבש
וצריך להודות שכך.
רץ (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה טובה לסופר שבקשתי להגיע לספריו, אולי עכשיו כן
עמיחי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פרפר צהוב,
תודה רבה. לכשתגיע אליהם אשמח לשמוע את דעתך.

אברש אמירי,
תודה רבה. גם את דעתך אשמח לשמוע, כמובן.

פואנטה,
חבל, מבאס.
לפעמים זה אנחנו, לא הספר... אולי ביום אחר, במצב רוח אחר, בנוח עלייך הרוח תתרשמי ממנו אחרת.
אבל אני מבין מה את אומרת. היו רגעים שבהם רציתי להניח את הספר בצד. בדרך כלל כשהשקעתי עוד מאמץ קטן מצדי הגעתי לקטע מעניין וטוב.
פואנטה℗ (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
שמחה בשבילך.
נטשתי אותו. אחרי הראשון הנפלא, פג הקסם.
אַבְרָשׁ אֲמִירִי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כתבת נפלא.
לצערי עוד לא הצלחתי לשים יד על הכרך הראשון בסדרה, והשני בינתיים עוד יושב על המדפים, מיותם מאב. :(
אולי הסקירה הזו היא בעצם הקטליזטור שהייתי זקוק לו כדי להגביר את מאמצי החיפוש. תודה עמיחי.
פרפר צהוב (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה מצוינת, עמיחי! תודה!
הספר הזה ו"השנים הרחוקות" ממתינים לי בסבלנות אין קץ. מקווה להגיע אליהם בשנה הקרובה.
עמיחי (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה, שמוליק.
חבר אמר לי פעם שעבורו כל ספר שהוא עדיין לא קרא הוא ספר חדש. :-)

תודה, סנטו.
משה (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ביקורת יפה לסופר שלא הכרתי.
שמוליק כ. (לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
איזה כיף לפתוח את היום עם עוד ביקורת מעולה שלך. תודה חבר.

אגב, אני רואה שהספר יצא ב- 1967. נראה שאתה יכול לקחת אותו למוזיאון :-)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ