הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 בספטמבר, 2020
ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים
		
		ע"י לקרוא ברון - חנות ספרים
אם אלה החיים האם שווה לחיות אותם? בטוחה שרבים האנשים ששואלים את עצמם מפעם לפעם את השאלה הזו ובתוכם גם אני. לנוכח השק הכבד שנושאת על גבה לירי זו השאלה המרכזית שבה עוסק הסיפור שלה.
הספר הזה הוא ספר תמים וכואב שמהווה המשך לספר הראשון בדואט: רבות הדרכים. כזכור בספר רבות הדרכים, מדובר רבות, על תסריט שלירז אבני כתבה. עם תסריט זה היא מגיעה ללוס אנג'לס בתקווה שכרמל דור, יסכים להפיק לה את הסרט. לכרמל יש תנאי: הוא יהפוך את התסריט לסרט, רק במידה ותכתוב סוף לסיפור. בתנאי הזה מסתיים הספר הראשון.
הספר השני: אם אלה החיים, חוזר אחורה בזמן ומספר על הנסיבות בהן הכירו לירז וכרמל. עם זאת, זה אינו הסיפור האוטוביוגרפי של לירז, אלא רק סיפור שכתבה שבתוכו "חוטים שקופים של אמת". ככזה, הסיפור כולל שינויים קלים. כך, למשל, בסיפור הנ"ל לירז נקראת לירי וכרמל שמו ירדן.
לירי וירדן הם בני נוער ומכאן נובעת תמימותו של הסיפור. הם נפגשים כאשר לירי מגיעה לשנתה הראשונה בפנימייה שבה ירדן לומד. היא תלמידה בכיתה ט' והוא כבר בכיתה יא'. לכאורה, לירי וירדן באים מעולמות שונים מאד: ירדן הוא ילד "שמנת" שיש לו הכל בחיים, לירי לעומתו נערה מבית הרוס, יש לה אבא מכה, תיק במשטרה ועבר של שהות במרכז לבני נוער עם רקע עברייני, אבל את כל זה ירדן לא יודע.
גם לירי, לא יודעת או יותר נכון לא מבינה, דברים רבים באשר לירדן. היא מגיעה לביתו ומתפעלת מהעושר והפאר. הוריו של ירדן הם אנשים נורמטיביים שאינם מכים את ילדיהם, ובכל זאת ביתו הוא בית מאד עצוב. מה חסר לירדן ולאחותו?
הספר בנוי כספר נוער ולדעתי בני נוער יכולים לקרוא אותו ולמצוא בו נקודות להזדהות איתן. כך למשל מתוארת באופן מאד יפה, האהבה הראשונה, אהבת הנעורים המתפתחת בין ירדן ללירי. מהצד השני בולטת מאד גם ההשקפה הקיצונית המאפיינת לא פעם רבים מבני הנוער, ראייה של שחור או לבן, הכל או לא כלום. ראייה הבאה לידי ביטוי בעיקר בסיפור של נתי, אחות של ירדן וחברה טובה של לירי.
לדעתי חשוב ביותר, שבני נוער המצויים במצוקה יקראו את הספר הנ"ל ויבינו שכדאי לפנות לעזרה מבעוד מועד ולא כשכבר מאוחר מדי.
גם מבוגרים ובעיקר הורים ובעלי מקצוע בתחום העזרה לבני נוער, כדאי שיקראו את הספר ואולי יצליחו להבין את החסכים בעולמם של הילדים שנמצאים תחת אחריותם ולזהות את הנורות האדומות לפני שהפרה בורחת מהרפת.
כולי תקווה שלירז אכן תצליח לכתוב את הסוף שביקש כרמל שתכתוב ושעבור לירי וירדן לא מאוחר מדי להגיע אל הסוף הטוב, גם אם אין זה הסוף המושלם שמאפיין אגדות.
									6 קוראים אהבו את הביקורת
							
		
				
			6 הקוראים שאהבו את הביקורת
		
	
		 
		 
		 
			
 
		 
		 
		 
		 
		