ביקורת ספרותית על בלילה מתחת לגשר האבן - רומן מפראג העתיקה מאת ליאו פרוץ
ספר טוב

---

הדבר הראשון שעלה בראשי כשהתחלתי לקרוא את פרוץ הוא – "או, הנה מספר סיפורים קלאסי"!
ובאמת, הספר כולו מורכב ממחרוזת של סיפורים קטנים, כולם נעים סביב הציר המרכזי של הקשר הנורא בין היהודי העשיר מרדכי מייזל לבין קיסר צ'כיה רודולף השני. למעשה, סיפור קהילה יהודית שגורלה נקשר בגורל אחת המדינות המרתקות, שהוציאה מחיקה סופרים גדולים כמו קארל צ'אפק ופרנץ קפקא.
ליאו פרוץ לקח את אותה הוויה, בה הוא עצמו גדל, והעביר אותה מאות שנים אחורה, כשהמדינה עוד עצמאית, וחי בה גם מהמפורסמים שברבנים, המהר"ל מפראג.
ולא רק מפורסמים יש בסיפור, גם בדחנים-ליצנים שמתפרנסים מנגינה ומהתלות באירועים, אצילים ששי אלי קרב, אלכימאים תמהונים ואנשי חצר מנופחים.
ספרות כזאת שהיא קלילה מאוד ,ומצד שני כן כתובה באופן מהודק ובעל צורה, הייתה חסרה לי ממש בשיעורי ספרות בבית הספר. תמיד רצו להפיל עלינו ספרים כבדים מלאים בסימבולים ומוטיבים חוזרים והשד יישמור. חלילה מלזלזל, דוסטייבסקי הוא מהסופרים האהובים עלי, אבל למה לא להראות שאפשר לכתוב ספרות גם יפה וגם מהנה?
מספר נקודות:
- כשראיתי שרות בונדי היא המתרגמת, רחב לבבי שאקבל תרגום משובח וקולח. לצערי זה לא היה המצב, וזכורות לי אפילו כמה שגיאות. מבחינה של הדף הראשון והכריכה(רכה אגב), נראה שלא הייתה עריכה ראויה לספר, ומלאכת ההוצאה נעשתה בזריזות. וחבל.
- יישאלו נא הקוראים מדוע לא הזכרתי את לב הסיפור, אשתו היפיפיה של מרדכי מייזל? התשובה פשוטה. ליאו פרוץ משתמש בה בתור גורם מניע, אך מעולם לא יצר לה דמות משל עצמה. מהתרשמותי מספר זה, נראה שהסופר פשוט לא יודע לתאר דמויות נשיות, והוא ויתר על כך מראש.
- אחד החסרונות במספרי הסיפורים, הוא שהם נוטים ליצור דמויות עם עומק המספיק בדיוק בשביל העלילה, ולא יותר(לא יודע למה, אבל הדוגמא שעולה לי בראש היא "פרנקנשטיין בבגדאד"). פרוץ לוקה חלקית בחסרון זה. הדמויות יחסית עגולות ולא ממש חד ממדיות, אבל עדיין התיאור שלהן הוא מנוכר וקשה להזדהות איתן.
מומלץ יחד עם כוס תה.

» ביקורות נוספות של פילנפיל
» ביקורות נוספות על בלילה מתחת לגשר האבן - רומן מפראג העתיקה