ביקורת ספרותית על האמת על פרשת הארי קברט - סדרה לספרות יפה # מאת ז'ואל דיקר
ספר טוב

---

א. אמרתי לא מזמן שלפני שמתחילים בקריאה חשוב לפתח ציפיות נכונות ולדעת לכל הפחות מה הסוגה אליה משתייך הספר. "האמת על פרשת הארי קברט" יצא כחלק של "הסדרה לספרות יפה" של הוצאות כנרת-מודן, ובהתאם הוא מושם בכריכה אומנותית עם ציור פסטורלי בכריכה שמודפסת על בריסטול איכותי בצבע קרם. למעשה זו הטעייה, כי שתי ההוצאות יודעות יפה מאוד להוציא ספרי מתח בלשיים כראוי להם ולשים אותם בכריכה מבריקה באדום ובשחור עם תמונת כוונת צולבת, נערה בשמלה אדומה, מכונית שחורה מרוסקת או שלל מטפורות פשע רלוונטיות. חבל שלא עשו זאת בספר הזה, כי יצירת ציפיות שלא מצליחים למלא אותן יוצרות הטעייה כבדה בלב הקורא, ושום חוזה בין קורא לסופר לא צריך להתחיל בצורה כזאת.

ב. במסורת ספרי המתח הבלשיים יש פשע חמור, ברוב המקרים רצח, ובלש שנחרץ בתפקידו לפענח את הפשע, למצות את הדין עם הפושע ולהשיב את הסדר על כנו. הבלש, אם בא מתוך המערכת המשטרתית ואם מחוצה לה, הוא לרוב אדם בודד, והרבה פעמים פועל כנגד האמת הידועה והמערכות הקיימות. הוא נעזר בנחישות ובכוח מחשבתו והיסקיו הלוגיים. מרקוס גולדמן הוא סופר מצליחן ומיואש. ספרו הראשון הביא לו תהילה ועושר עוד לפני גיל שלושים, אבל עכשיו הוא נאבק במחסום כתיבה חמור, במו"ל הלוחץ לקיים את החוזה לאספקת עוד ספר בזמן הקרוב, באמא יהודייה שרוצה שיתחתן כבר, ובקושי להתמודד עם העושר שנפל עליו. בתוך כל התסבוכת הזאת מסתבר לו כי הארי קברט, המורה שלו מהקולג', סופר ידוע וזה שעודד אותו לכתוב ברצינות ולהתאגרף ברצינות, הסתבך קשות עם החוק. גננים שבאו לביתו של קברט כדי לשתול פרחים בגינתו, מצאו בגינה גופה קבורה - את גופתה של נולה קלארגן שנעלמה שלושים ושלוש שנים לפני כן. כעת קברט נעצר בחשד לחטיפה ולרצח של נולה, ומרקוס נוסע עד לעיירה הקטנה בניו-המפשייר על מנת לגלות את האמת על הפרשה, לטהר את שמו של המורה הוותיק ואולי גם לעשות מזה ספר. הוא פוגש שלל דמויות, וכל חפירה בעיירה גורמת לו להוציא החוצה עוד רובד מלוכלך.

ג. ואולי הגיבורה היא האהבה. העלילה מתמקדת בסיפור אהבה בין נערה בת 15 לגבר שגילו כפול מגילה, והיא מתייחסת לסיפור האהבה הזה בצורה חיובית ואידילית. אין דרך נוחה לבלוע את הדבר הזה. לא היום, לא בשנת 2012 שבה הספר פורסם, לא בשנת 2008 שבה כביכול התרחשה העלילה, ואפילו לא בשנות השבעים החשוכות שבהן הרומן התקיים. אבל הרומן הוא נתון, ומסופר עד כמה שניהם אהבו זה את זו, ואף כתבו זה לזו מכתבים מלאי תשוקה. מה מחזיק יחד את האהבה הזאת? מה מחבר אותם יחד? אין שום תשובה. נולה עצמה מתוארת כדמות שטוחה, חסרת מניעים ומורכבות

ד. יש הרבה ספרים שהגיבור שלהם הוא סופר. איכשהו קל לאיש הזה, שיושב מול דפים ריקים ונאבק במחסום הכתיבה של עצמו, לכתוב על ייסורי הנפש של אדם שכותב. ואולי לא מרקוס הוא הגיבור, אלא הספר שלו. וספרים על ספרים יש מעט. האמת על פרשת הארי קברט הוא ספר שנכתב על ספר שנכתב על ספר. ספר כמטריושקה. שכן אהבתם של הארי קברט ונולה קלארגן תועדה בספר שהקנה להארי את תהילתו הרבה. אז זה ספר שמספר לנו על כתיבת הספר של גולדמן שכותב בין השאר על נסיבות הכתיבה של הספר של קברט. זה לא ספר, זו מטריושקה. כאן מגיע החלק שהכניס כנראה את הספר לסדרה הזאת, היפה. יש כאן אמירות על הספרות. על עולם ההוצאה לאור, על הספר כמוצר בתעשייה, על הסופר, תהילתו ותמונתו, כמקדמי מכירות. למעשה הספר בנוי במבנה ייחודי שבו לפני כל פרק יש דיאלוג קצר בין המורה המבוגר ובין התלמיד הצעיר שנסוב סביב עצה על כתיבת ספרות.

ה. את מה מחפש גולדמן? אחרי מה הוא רודף? לכאורה הוא רוצה לדעת את האמת. לכן הוא ממשיך לרדוף אחריה עוד ועוד, גם כאשר הסיבות הראשונות למחקר התפוגגו, גם אחרי שהספר שלו כבר יוצא לאור, גם אחרי שכל תושבי העיירה שונאים אותו, וגם כאשר הוא מנחש שהאמת הזאת לא תהיה נעימה לאף אחד. הטוויסט הזה, או אוסף הטוויסטים הרלוונטיים קורה מאה עמודים לפני הסוף. לא הזכרתי, אבל הספר הזה, בגירסתו העברית, מתפרש על פני 600 עמודים. הזכרתי לא פעם, ואזכיר שוב, שצריכה להיות סיבה טובה לספר פרוזה לעבור את מכסת ה-500. יתכן שמאה העמודים האחרונים הם סיבה טובה כזאת, אבל יתכן גם שזו היתה סיבה לעריכה טובה יותר.

ובקצרה, נהניתי. כספר מתח. לא כספרות נושאת תובנות עילאיות מסדר שני על התרבות ומקומה בחיים.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על האמת על פרשת הארי קברט - סדרה לספרות יפה #