ביקורת ספרותית על תיק כחול-לבן מאת חגי טיומקין
ספר בסדר

---

"חפרפרת הוא סוכן חדירה עמוקה הקרוי כך משום שהוא חותר עמוק במבנה של האימפריליאזם המערבי," (מתוך הספר "החפרפרת" מאת ג'ון לה-קארה, הוצאת זמורה ביתן, 1975, עמוד 54)

הספר "תיק כחול לבן" מאת חגי טיומקין (הוצאת מעריב –הד הרצי, 1992), איש מודיעין לשעבר, עורך דין ואיש שוק ההון, מפגיש את הקוראים לראשונה עם גיבורו הקבוע של טיומקין – אורי קרמר איש השב"כ, בפרשיית ריגול מותחת המתרחשת בשנת 1978. סדרה של כישלונות מבצעיים של המוסד ומחדלים צבאיים חמורים מתרחשת. בבחינה שלאחר מעשה נראה קו המחבר בין פיגוע מיקוח (נוסח טבח מעלות ב-1974 ומשגב עם ב-1980) בגן הילדים של רמות נפתלי, במהלכו היה למחבלים מודיעין פנימי אודות סידורי הביטחון בגבול הצפוני, שמסתיים רק כאשר "פרצו לחדר חמישה מלוחמי השייטת ובראשם מפקד היחידה. שלושת המחבלים היו מתים בתוך שניות ספורות." (עמוד 55) לכישלון חרוץ של פעולת התגמול הנועזת של הקומנדו הימי על מפקדת מחבלים ומחסני תחמושת בלבנון. הייתכן וישנו בוגד בשורות המודיעין הישראלי המדליף מידע מסווג לשירותי ביון זרים?

חמורים מכל הינם כישלון מבצע "מרבד הקסמים" (המבוסס במציאות על מבצע "עמלק") שבמהלכו יירט חיל-האוויר מטוסו של ג'ורג' חבש באוגוסט 1973, מבלי שראש "החזית העממית" יהיה בין נוסעיו והיעדרו של "שושנת יריחו". הסוכן אמיל כחלון שהוחדר לצמרת ארגון הטרור "החזית העממית" והיה ידוע רק בשם הצופן "שושנת יריחו" נעלם. זאת לאחר שנות פעילות ארוכות בהן מסר מידע רב ערך. כך למשל, במסגרת מבצע "אביב נעורים", לאחר הפיגוע באולימפיאדת מינכן, "פשטו כוחות קומנדו ישראלים על יעדי מחבלים בלבה של ביירות. ברחוב חרטום פוצץ מטה החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין של נאיף חוואתמה, ואילו בבית-דירות ברחוב ורדן חוסלו, בו-בזמן כמעט, דובר ארגון הפת"ח, האחראי על פעילות ספטמבר השחור בשטחים הישראליים וכן אבו-יוסוף, מפקד הארגון בכבודו ובעצמו. המידע על מקום מגוריהם הגיע מ"שושנת יריחו" כשבועיים קודם לכן." (עמוד 306) האם נחשף?

על ראש הדסק הרומני בביון הנגדי שבשב"כ, אורי קרמר, שעשה קודם לכן "עשר שנים במוסד במבצעים ברומניה." (עמוד 63), בטרם נחשף ועבר לשירות, מוטל לפענח את התעלומה.קרמר נעזר בדליה שלם, פקידתו לשעבר (והמאהבת שלו לשעבר גם כן), בסטודנט לכלכלה ואיש הדסק במשרה חלקית בארי טרנר, בעברו "קצין מודיעין בחטיבת שריון" (עמוד 179), וכמובן בא"א, ראש השב"כ האגדי, ובעברו מפקדו של קרמר במוסד. כן מסייעים לקרמר בחקירה רוני לרנר, ראש יחידת המעקבים בשירות (וגיבור ספרו השלישי של טיומקין "תיק IVF"), וירקוני (אין-שם-פרטי), בעברו איש היחידה לאבטחת אישים ו"אחד מאנשי המבצעים המבטיחים בש.ב." (עמוד 79) אשר שירת בשעתו ברצועת עזה ו"בניגוד לכל נהלי הביטחון פרץ לבדו, מזוין ב"עוזי", לבית שאליו נמלט איש הפת"ח. תוצאות הקרב היו שלושה מחבלים מתים באותו בית, כנגד רגל אחת קטועה עד לברך של ירקוני." (עמוד 80)

הספר מרתק ומפתיע וכפי שנכתב בגב הספר ריאליסטי מאוד. השמות, המקומות, תיאורי הביתנים והמשרדים הצבאיים, האירועים, מאבקי הכוח והאינטריגות ומלחמות היוקרה בין המוסד לשב"כ – הכל נשען על מקרים שהיו. טיומקין הוציא תחת ידו סיפור כתוב היטב ומעניין מאוד. מנגד, מתח של ממש אין בו? והתעלומה ופתרונה, כביכול, נהירים לקורא כמעט מלכתחילה. ספרו עומד לצד ספרים אחרים בז'אנר (בהם ספריו של רוני דונביץ') בהם הגיבורים פועלים בעולם שחור ולבן והם כל יכולים, משל היו ג'יימס בונד "כחול-לבן". הספר אינו דומה כלל לספרו המאוחר והמצוין "תיק IVF" שהזכיר באיכויותיו ספרים דוגמת "דואט בביירות"( שכתב איש המוסד מישקה בן דוד) ואפילו ספרים שכתב ג'ון לה-קארה. בהחלט אפשר אבל רק למכורי הז'אנר.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על תיק כחול-לבן