ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 10 באוגוסט, 2020
ע"י פרל
ע"י פרל
בספר "הצליין החשאי" (הוצאת כנרת, 1991) שב ג'ון לה קארה (הוא דייוויד קורנוול) לגיבורו הגדול מכולם, ג'ורג' סמיילי, רב־המרגלים של השירות החשאי הבריטי, שחשף את זהות הבוגד שהפעיל המרכז המוסקבאי (ק.ג.ב) ולכד את יריבו, קארלה במבצע עוקץ מתוחכם.
גיבור הספר הוא נד, איש המבצעים שהופיע קודם לכן בספר "בית רוסיה". עתה נד הוא ראש אגף הדרכה בשירות החשאי הבריטי, והספר בנוי כאסופת סיפורים שמספר נד, לחניכיו. הסיפורים, מטבע הדברים עוסקים שוב במי שמילאו א דפי ספריו של לה קארה ובהם סמיילי, טובי אסתרהאזי, ביל היידון, פיטר גווילם ועוד.
הקטע החזק ביותר בעיני בספר, נוגע לסיום המלחמה הקרה. ראש השירות בדימוס, ג'ורג' סמיילי, מגיע לשיחה עם חניכי הקורס המבצעי של השירות החשאי ומדגיש בפניהם את חשיבותו של האדם בתחום עיסוקם. שכן, לדבריו, "האדם הוא שהביא את המלחמה הקרה לסיומה, אם לא שמתם לב. לא מערכות הנשק, לא הטכנולוגיות, לא הצבאות ולא הקרבות. אך ורק האדם. אפילו לא האדם המערבי, כך התגלגלו הדברים, אלא אויבנו המושבע מן המזרח, הוא שיצא אל הרחובות, עמד מול הכדורים והאלות ואמר: עד כאן. זה היה המלך שלהם ולא שלנו, שאזר אומץ לעלות על הבימה ולהכריז על עצמו שהוא עירום... יום אחד תספר לנו ההיסטוריה מי באמת ניצח. אם תצמח רוסיה דמוקרטית – אזי רוסיה היא המנצחת. ואם המערב ייחנק עם החומרנות שלו, עדיין ייתכן שהמערב יהיה המפסיד. ההיסטוריה שומרת על סודותיה זמן ממושך מרובנו. אבל יש לה סוד אחד שאותו אגלה לכם הלילה ולכם בלבד. לפעמים אין מנצחים כלל. ולפעמים אין צורך שמישהו יפסיד" (עמוד 286).
הספר משעשע לפרקים ומעניין, אולם כאסופת סיפורים הוא נופל מרוב ספרי המתח (רומנים במסווה) שכתב לה קארה. למעריצי הסופר זהו ספר חובה. לאחרים, פחות.
6 קוראים אהבו את הביקורת
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
