ספר ישן, מקסים ומרגש.
ואם הספר עורר בי זכרונות ומחשבות על ספר הדומה לו שקראתי די מזמן-הספר הוא "אורי".
גבריאל, גיבור הסיפור, תמים בדיוק כמו אורי, ולשניהם יש את הכוח הזה, בגוף ובנפש.
-את כוח הרצון.
ומה שהכי פשוט למצוא בשני הספרים- אורי מתיידד על ערבי, וגם גבריאל.
אמנם אורי פוגש בפועל ערבי מבוגר, וגבריאל עם נער צעיר בן גילו, אך הקרבה הזאת, והשונות- בין יהודי לערבי, זה כל כך מיוחד!
דורית אורגד היא סופרת שזכורה לי עוד מימי קדם כסופרת מצוינת. כל ספריה נגעו ללבי.
הספר הזה, ידידות במבחן- הוא בדיוק מה ששומעים: אומנם ידידות, אך ידידות לא תקינה. לא נכונה, אולי.
גבריאל, הנער התמים הוא עולה חדש מספרד. ישר כאשר מגיע ארצה מכבלים את פניו ילדים רשעים הלועגים לו מאוד, קוראים לו ג'וק בעיקר (כינוי שגבריאל בכלל אינו מכיר, כי אינו יודע עברית כל כך טוב). פה גם אפשר להכניס גם את הדומי בין הספר הזה לבין קפיטן קוק, שהוא אכן גם ספר ילדים מצליח על עולה חדש שלא מתאקלם טוב כל כך בארץ החדשה.
וגבריאל, שאינו יכול לסבול זאת עוד, מחזיר. מחזיר במכות.
ואז מתחילה כל המהומה, והריבים, והברוגז, בעיקר.
והידיד היחיד שיש לגבריאל המסכן- הוא חמיד.
נער ערבי הפועל בפרדס. רוצה הוא, חמיד, להמשיך וללמוד, להשכיל. רוצה הוא להיות רופא. אך משפחתו ענייה. חייב הוא לעבוד בפרדס הגדול.
וגבריאל- הרי אביו של גבריאל הוא מנתח! וצר לו מאוד על חמיד. לרגע שוכך מהילדים, ומתיידד עם הנער המוזנח אשר פגש.
פשוט כך.
אך שום דבר עוד עינו נגמר: משפחתו של גבריאל סובלת לא פחות: שהרי לפתע מגיע גברת ומתחילה לצעוק על אמו של גבריאל על שבנה של האם הכה את בנה הצעיר במקל והנה עכשיו הוא חולה.
אבל הגברת אינה יודעת שהילד אינו חולה בגלל גבריאל, אלה בגלל עניינים רפואיים אחרים. והילד, שלא מזמן קרא לגבריאל ג'וק, צריך להכנס לניתוח בדחיפות, ומי יהיה המנתח? אבא של גבריאל, הרופא. המנתח הדגול.
וכך משתוללת לה העלילה מרגע לרגע, גבריאל צריך לעמוד במקרים הקשים וברגעים הטובים שבבית הספר, וגם בידידות שלו שעולה במחיר כבד מאוד, וכך נכנסת גם אהבה, ועצב, ושמחה, ואף התרגשות, וכעס ונדיבות גם יחד.
מומלץ בחום לנוער ולדור הצעיר. ספר נפלא.
