אני מסכמת את הסיכום (שהוא הספר הקל לקריאה ומסכם לדעתי היטב עשורים של מנהיגות של אדם אחד).
לי קואן יו הפך את סינגפור לסיפור ההצלחה שהיא כיום, לדבריו, בזכות יישום הנקודות הבאות:
הבנת ייחודיות האתגרים שעמם סינגפור מתמודדת - נטילת אחריות מוחלטת על החלטותיו ומעשיו.
גמישות מחשבתית - כל הזמן וכל השנים. היעדר תאוריה/קונספציה שלטת.
ניקיון כפיים - שחיתות היא שורש הריקבון וההתדרדרות של קבוצה ומדינה.
אכיפה שוויונית מול כולם. בלתי מתפשרת וקשה.
למידה ממדינות וחברות אחרות שעברו אתגרים דומים וניסיון ליישם פיתרון דומה.
שוויון הזדמנויות כערך עליון.
לכידות האומה והחברה, על כל אתגריה, כערך עליון.
חתירה לשוויון מקסימלי בין נשים וגברים - ולו רק כי הדבר נחוץ למדינה שזקוקה לטובים שבבניה ובנותיה עבור עתידה.
השקעה עמוקה בחינוך.
השקעה עמוקה באנשים המיועדים לשירות הציבורי והשלטון - רק הטובים ביותר, מבחינה אקדמית ו/או מקצועית ו/או אנושית- אישית, יכולים להיות מתאימים לטווח הארוך.
חשיבה לטווח רחוק.
היעדר נתינת משקל לרגשות וחברויות בכל הנוגע ליישום כל הנ"ל.
אפשר בהחלט לדון על על המחיר ששילמה סינגפור עבור כל הנ"ל - פחות דמוקרטיה. הוא עצמו מתייחס לכך גם ישירות בספרו.




