ביקורת ספרותית על האשה הגדולה מן החלומות מאת יהושע קנז
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 17 ביוני, 2020
ע"י אודי


"פסיכי זה הקטע" שרה אלה-לי במעשית הפופ המשונה אך האפקטיבית שלה. ומה מגדיר את התקופה הזאת טוב יותר? מגפה קטלנית משתוללת בעולם, אנשים מסתובבים במסכות כירורגיות ברחובות, ארצות הברית טובעת בקרבות גזע כאילו לא חלפו 150 שנה ממלחמת האזרחים, המתנחלים מתנגדים לסיפוח, בבתי הספר לא יודעים מתי תסתיים שנת הלימודים, קרבות לייקים מדממים ב'סימניה' ו...יאיר לפיד. ומה מתאים יותר לאסקפיזם מבלהות התקופה המוזרה הזאת מאשר ספר של יהושע קנז, אחד הסופרים המוערכים, האהובים והצנועים בארצנו ש'התגנבות יחידים' שלו יתברג בקלות בין הטובים ביותר שלי.

"האישה הגדולה מן החלומות" היא הכמיהה לעתיד טוב יותר בידיעה שלא תהיה כזאת. גיבורי הספר הגרים באותו בניין משותף במרכז הארץ - מדוכאים, עלובים ופרנואידים - סובבים סביב הזנב של החרדות שלהם, של חלומותיהם בהקיץ, של דפוסי האהבה והרגליהם המשונים. את מאה העמודים הראשונים קראתי בשקיקה. הקצוות התפצלו והתפתלו מזמינים סגירה טובה, מפתיעה. כזאת שתהמם את הקורא, תגרום לו לצרוח. איפה... קנז סוגר את הסיפור כפי שהייתם מנחשים כבר בתחילת הקריאה. סיום קולנועי-בנאלי-קיטשי שמזמין צרחה אבל ממקור אחר. עומק הדמויות שבתחילת הסיפור נראה היה ללא תחתית, משוטח וקורס. אנחנו הקוראים מקבלים את מה שחששנו ממנו יותר מכל. שהציפייה שלנו, זאת האינטואיטיבית תתממש במלואה. העולם ממשיך כמנהגו, מה שהיה הוא שיהיה.

"האישה הגדולה מן החלומות" הוא ספר גרוע. מי היה מאמין שאומר את זה על ספר של יהושע קנז. פסיכי זה הקטע.
33 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אודי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
זה יפה, פואנטה.
פואנטה℗ (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
הוא יותר בכיוון של אנמי (וזה יותר גרוע מגרוע) אבל בגדול יצאתי עם אותן תחושות, או ליתר דיוק:
"זה התחיל בתנופה, בנשימה מלאה, בשפה חדה. זה המשיך קצת באינרציה, קצת בגמגום, חוזר על עצמו ומעלה גירה אבל המבט על הכריכה דרש שאמשיך. המשכתי. לקראת הסוף הכל הפך לעיסה אפילפטית מלאה קצף שמנסה להסתיר משהו שאין ממנו הרבה, לא בספר הזה, שמהדהד ספרים אחרים, עוצמתיים יותר, כאלה שנושמים נשימות מלאות עד סופם, לא מרפים, לא מגמגמים, ממלאים אותך חמצן, מרחיבים את הלב, לא מזייפים ולוקחים שאכטה לריאות במקום לשחרר עשן לבן בפרצוף . לא כך היה עם האשה הגדולה מן החלומות אבל היא כנראה עשתה את המיטב מבחינתה, רק שלי זה לא הספיק."
אודי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכולם :)
אלזה (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מצויינת גם אם לא קראתי את הספר, ועוד לא החלטתי אם אקרא
עמיחי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מבאס.
גם "אחרי החגים" שלו עוסק באנשים עלובים וקשים. משרה דיכאון.
מקווה להגיע יום אחד אל "התגנבות יחידים" ואל "הדרך אל החתולים" המומלצים והמדוברים.
חני (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה על סקירה יפה אודי. אולי צריך להיות רע שנעריך טוב.
ואולי רק נצמח מכל זה.
כמיהה לטוב נשמע טוב.
מורי (לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
אני קורא עכשיו את התגנבות יחידים ועוד לא מתפעל. בעבר ניסיתי משהו אחר משלו וזנחתי. גם מתרגומיו אני לא מתפעל.


וככל שאני ממשיך לקרוא, עודף התיאורים עולה עשרות מונים על הצורך וההיגיון. פשוט קריאה מיותרת.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ