ביקורת ספרותית על תחת אותם שמיים מאת יוסף כהן אלרן
ספר טוב

---

הנובלה "תחת אותם שמיים" של יוסף כהן אלרן מאחדת את גלית וסער בתשוקתם האחד לשנייה והאחת לשני.

הם שונים ודומים.
הם משתוקקים אחד לשני אך מאופקים.
הם מסורים ונאמנים לבני זוגם.
הם לא אומרים כלום.
הם שותקים.

הוא והיא, גבר ואישה שמתעלסים רק דרך תאי מוחם מרפרפים במבטים ושומרים על מרחק פיזי.

גלית וסער מתגוררים בשכנות. נפגשים תחת אותם שמיים על המדרכה. נסיבות החיים לא מאפשרים להם קירבה פיזית, למרות זאת להבות התשוקות הלוהטות והאסורות מוצאות את מקומן.

הנובלה מבוססת על הפואמה "סיפור אהבה", מתוך "אלו ערגות" שפורסמה ב-2010 ונותנת מקום לאותן תשוקות סוערות.

סער בן יחיד להוריו. נשוי לנחמה ולשניהם בן ובת. חנן ודפנה כששניהם בגרו הם עזבו את בית הוריהם.

גלית נשואה למיכאל המרצה שלה לכלכלה ולהם נולדה בת אחת-אגם.

סער בן ה-57 בגילה של גלית. היא התגוררה בבית צמוד קרקע בצדו השני של הרחוב, ומחלון ביתו ניתן היה להשקיף לביתה והלכות חייה.

כשהשחר הפציע וציוץ הציפורים ברקע נפקחו עיניו של סער והחלום נעלם. הוא רצה לבטא את שמה... גלית, אבל אך זה היה רק חלום. נחמה שישנה לצדו התהפכה והסבה את גבה אליו...

גלית בביתה חשה אנרגיה בלתי נשלטת. היא חשבה עליו וזו לא הפעם הראשונה. האם היא אוהבת שניים? האחד מיכאל – ממשי אהבת חייה והאחר רחוק שחיי לצידה של אחרת?
האם אפשר לאהוב בלי הגוף?
האם אפשר לאהוב בלי לגעת?
האם אפשר לאהוב רק את הרוח?

את הנובלה סוגרת אגם הנכדה של גלית שבאה אל הבית שגרו בעבר מיכאל סבה וגלית סבתה.

כשפנתה אגם ללכת מביקורה בבית, היא הבחינה באישה זקנה ישובה בכיסא גלגלים וצעירה תאילנדית מסיעה אותה.

"שלום לך, מותר לי לשאול מי את?" פנתה אליה האישה הזקנה (עמוד 96)

מי זו האישה שיושבת בכיסא גלגלים? האם היא ידעה על אותן רגשות סוערות?

כתיבתו של יוסף כאן אלרן קולחת, מרגשת, נוגעת ומוגשת לקורא כמחרוזת פנינים מוצנעת בכדור צמר גפן.

לדעתי רק מי שדם משוררים זורם בקרבו יכול ליצור יצירה כזו שחובטת בבטן.

זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בכך שיוסף כהן אלרן, מקפיד לבחור לדמויות המרכזיות שמות עם משמעות ומסר.

סער-אכן היה סוער ולא שקט. מחשבותיו סערו יום ולילה.
גלית-מלשון גל. היא הופיעה בגלים במחשבותיו של סער ודמותה שטפה את חלומותיו.
נחמה-הנחמה של סער ואולי לא רק של סער.
אגם-(נכדתה של גלית) שם שמעיד על חיבור, חזרה למקורות... רחם-מים.

בשורה התחתונה: נאמנים פצעי אוהב (משלי כ"ז פסוק ו')

אני אהבתי.

תיהנו.


לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על תחת אותם שמיים