מסדרונות הוא ספר מתוק שהגעתי אליו כי קראתי את "להעריץ אותה", ספר אחר של הסופרת, והסתקרנתי.
נשביתי מיד בתוך עולמה של רוני, ילדה יתומה שמחפשת דמות אם בחייה. היא פוגשת הרבה "אמהות" בדרך אבל רק אחת מהן היא האמא שהיא באמת הייתה רוצה שתאמץ אותה, רק שהיא רחוקה ונעלמה.
למרות שרוני יתומה ועוברת דברים לא קלים היא תמיד ממשיכה להיות אופטימית ועם שמחת חיים. זה אחד הדברים שהכי אהבתי בספר, את האופטימיות שלו. הוא נותן תקווה ויש הרגשה טובה אחרי שקוראים אותו.

ספר מדהים שאני קוראת כל תקופה או כשאני עצובה ורוצה להתעודד קצת.
רוני היא ילדה בוגרת ומיוחדת בת שבע. והיא יתומה.
באופן מקרי היא פוגשת בביה"ח אישה בשם מישל שעומדת ללדת. משהו מדהים קורה בין השתיים האלה ונרקם שם קשר עמוק ויפה במשך כמה שבועות שמוביל את רוני לדמיין ולקוות שאולי מישל תאמץ אותה.
אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד. אם חושבים על זה בצורה ריאליסטית, אישה צעירה שרק עכשיו בונה את המשפחה שלה והופכת לאמא בפעם הראשונה לא באמת תאמץ ילדה שהיא רק הכירה, גם אם היא ממש התחברה אליה.
אבל בעיניה של רוני זה הגיוני ויכול להיות אמיתי. וברגע שמישל עוזבת את ביה"ח עם בן הזוג והתינוקת שלהם, רוני נשברת.
היא עוברת בין הרבה מקומות בחיים ורוב הספר מתרחש בבית יתומים שבו היא מכירה ילדים שונים שמשפיעים עליה בדרכים שונות, אבל היא אף פעם לא מפסיקה לחפש את מישל. זה לא נותן לה מנוח. לא משנה כמה השנים עוברות, היא תמיד מקווה שהיא תפגוש אותה שוב, את האמא של החלומות שלה. אין לה שום דרך ושום קצה חוט (זה לא נאמר מפורשות אבל זה נראה שהסיפור מתרחש בתקופה שבה אין פלאפונים או אינטרנט זמין), אבל היא עדיין מקווה.
לא אגלה אם היא פוגשת אותה ומה קורה בדיוק, אבל אני אגיד שזה אחד הספרים החזקים שקראתי.
בכיתי בהרבה קטעים לאורך הספר והפרקים האחרונים הרגו אותי.
אחד הפרקים בספר הוא מכתב תודה של רוני לחיים ואני חייבת להגיד שזה כ"כ השפיע עליי בכ"כ הרבה מובנים, לראות בן אדם שאין לו הרבה מודה על הדברים הכי קטנים כמו פרח, עץ או היכולת לראות.
ממש ממליצה על הספר.

הסיפור מובא בגוף ראשון מפיה של רוני (או בשמה המלא ורוניקה). בתחילת הסיפור היא בת 7 ואחר כך אנחנו פוגשים אותה בנעוריה ובשנות בגרותה המוקדמות. רוני היא יתומה שמחפשת דמות אם בכל אישה שהיא פוגשת, ואנחנו פוגשים אותה בתוך תלאותיה והמקומות אליהם התגלגלה בחייה, לטוב ולרע. הסיפור מובא בצורה כזו שאין לו מקום ותקופה מוגדרים. כלומר יכול להיות בכל זמן ובכל מקום.

זה לא ספר לא טוב, אבל הוא קצת עבר לידי. גם הקטעים המאוד מרגשים, כביכול, הרגישו לי ילדותיים משהו, מתוקים יתר על המידה. באתר "עברית" הוא מתוייג תחת הקטגוריה של "נוער בוגר". אולי פשוט קראתי אותו בתקופה לא מתאימה בחיי. אולי האישה הבוגרת והצינית שבי לא הצליחה להתחבר, אבל דווקא הנערה שהייתי פעם הייתה נהנית יותר.

מעטים הספרים שמשאירים אותי נפעמת. במיוחד ספרים אופטימיים בצורה מוגזמת, אבל הספר הזה שבה אותי. זהו סיפורה של רוני, שמתחיל במות אמה כשהייתה בת 7 ונגמר אי שם בשנות ה-20 שלה לאחר כיברת דרך לא פשוטה בתור ילדה יתומה ותהליך מדהים שעברה עם עצמה. לאורך כל הדרך חשבתי מי קהל היעד של הספר. אני חושבת בכל זאת שהוא מתאים לקהל צעיר יותר - נערות ונשים צעירות, כי יש בו תובנות, אופטימיות ודמיון פורה - תהליכים שנשים בוגרות לדעתי כבר עברו עם עצמן. ובכל זאת נהייתי מכל מילה.
זהו ספר בעיקר על אנושיות, על חברות, אמהות (לאו דווקא ביולוגית), חלומות וגישה מאוד מיוחדת לחיים .

ספר קטן ומקסים. מומלץ בחום. ילדה קטנה, שלמרות חייה הקשים, עדיין מלאת תקווה ומאושרת. מזכיר קצת את פוליאנה שבכל מצב רואה את חצי הכוס המלאה.

ספר ממש טוב! בהתחלה לא ממש חשבתי שאוהב אותו בגלל הרעיון, אבל הוא הפתיע אותי ובגדול! ספר ממש נחמד ומקסים שקל להתחבר אליו (=

אחד הספרים הכי טובים שיצא לי לקרוא. חוץ מזה שהתחברתי מאוד לתיאורים של החורף בספר... התחברתי גם לדמויות ולעלילה עד כדי שלא יכולתי להוריד את הספר מהידיים ולהפסיק לקרוא אפילו שהיה מאוד מאוחר בלילה ^_^
היו כמה סצנות באמת מרגשות שגרמו לי לבכות...
הכתיבה סוחפת וגורמת לרצות גם להיכנס לסיפור ולהיות חלק ממנו.
הסוף היה מדהים ומרגש!
קיצר, ספר שהמשכתי לחשוב עליו במשך הרבה זמן אחרי שהוא נגמר :)

ספר מדהים ! זה פשוט השפיע לי על החיים ועל אופן החשיבה :] ברגע שהתחלתי לקרוא לא הצלחתי להפסיק וסיימתי אותו תוך כמה שעות . אני מרגישה שלמדתי הרבה מהספר הזה וזה עזר לי להסתכל על החיים אחרת ולהזדהות עם הדמויות . העלילה מעניינת מאוד ומותחת וכל הזמן רוצים לדעת מה יקרה וגם הדמויות מדהימות :]

ספר מושלם ! בכיתי במלא פרקים שאני כבר לא יכולה לספור
התאהבתי ברוני ובכל מה שהיא עוברת
והסוף ממש מרגש !
אני ממש ממליצה גם על הספר החדש של הסופרת "להעריץ אותה"