ספר טוב

הביקורת נכתבה ביום שני, 18 במאי, 2020
ע"י shila1973
ע"י shila1973
לפנים הכרתי בחור שהאמין בפֵיוֹת.
הוא סיפר לי שהן מפזזות סביב ראשו מדי פעם כמו גוּפִי בסרטים המצוירים כשהוא מקבל בומבה על הראש ורואה כוכבים.
כך הוא ראה אותן כשהיו לו ימים טובים והוא היה מאושר. בימים שלא, היה נתקף מיגרנות איומות ולא יודע נפשו מרוב צער.
הוא היה איש חכם מאוד, על סף הגאונות וראה כל מיני דברים שאנשים רגילים לא רואים או מבטלים כלאחר יד.
מאוד אהבתי אותו כי הוא סבל כל כך ואני עם משכנות השאננים שלי – לא ידעתי מַדוֶוה מהו.
הוא היה יושב ומספר לי על צרותיו וגרורותיו ואני הייתי מהנהנת ומרחמת עד שיום אחד נדבקתי ממנו והתחלתי גם אני להיות עצובה.
ההידרדרות הייתה הדרגתית ומזל שתפסתי אותה ברגע האחרון.
זה היה כמו להיות חולה אנושה ללא תסמינים. חצי מהיום הסתובבתי כמו ערבה בוכייה ובחצי השני לא נרדמתי בלילה, הייתי כסהרורית.
עד שהחלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהחזיר את האופטימיות לתקנה.
התחלתי לבשל, לקחתי כלב ועברתי למכנסיים עם גומי.
את כל הג׳ינסים תרמתי לצבא הישע והארכתי את השיער.
לרגע לא האמנתי שההצלה תגיע משמים כי המלאכים היחידים שאני מכירה ורוצים בטובתי גרים עמי תחת קורת גג אחת.
אליבא דה קניוק יתכן וישנם מלאכים בשרות הקב״ה.
לא מן הנמנע שיורם הוא כעת מלאך, מביט על כולנו מלמטה ממש כפי שמראה עטיפת ספרו. אולי מחייך, אולי קצת עצוב אך עדיין מודע לפעימות הלב של העולם; כל ההפרעות, הרעות, החולי והשיגעון נהירים לו והוא מסביר אותם יפה-יפה ביצירה זאת.
האם יש מלאכים? מה תפקידם? מה ההבדל בין מלאך לשרף לכרוב והאם כדאי בכלל להיות לצדם של השדים? כל זאת ובנוסף מקטעים, אנקדוטות מחייו. הוא זורם כהרגלו בתודעה כמו הגנגס ואני בתוכו צפה על הגב, מדי פעם עוברים בסך שארי אדם; יד או רגל או גוף מכורסם אבל זה לא מפריע לי כי אני צופה ומפנימה וזוכרת הכל.
ישנם הסברים שקל לפספס ומשנתו לא תמיד מעובדת והגיונית; גם לא הצלחתי להבין אם הוא מלגלג או נושא דבריו ברצינות אך הוא תמיד על השביל גם אם לעיתים נרשמת סטייה ובינינו, יש מלאכים בינינו.
על הארץ, על האדמה ובאוטובוס. הנער שעזר לזקנה לחצות את הכביש, האיש שנתן בקבוק מים לחסר הבית על המדרכה, הקופאית ששילמה על מוצרים עבור לקוח ששכח את הארנק בבית.
והם אינם בעלי כנפיים ואין להם הילה מסביב לראש ואין צורך להאמין בהם כי הם פשוט ישנם.
כתיבתו של קניוק חווייתית ובלתי נשכחת אך מסוכנת לאלו שלא יודעים לשחות. אפשר כמובן לשים מצופים אך קחו בחשבון שיכבלו אותכם.
פשוט, Read between the lines and free your mind
22 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
בוודאי פרפר צהוב,
אני רואה כיצד בא הדבר לידי ביטוי בספרים, בסרטים, במשחקי מחשב (ככל שהאלימות גואה יותר כך המשחק פופלארי יותר) ובאמירות. כדי לשמור על מתח גבוה ועניין חייבים לזעזע. כדי להותיר חותם חייבים לקחת דבר מה ולקעקע אותו במודעות שלנו |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
האם יכול להיות שסף הגירוי שלנו עלה כך שהספרים צריכים להיות יותר ויותר קיצוניים כדי לעורר עניין?
|
|
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אמון,
עלי הכי השפיע פוסטמורטם. הזדעזעתי קשות אבל באותה מידה הערכתי מאוד. זה היה מחליא ומפעים ומרתק באותה מידה |
|
אָמוֹן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תש''ח זה אחד הספרים המחרידים של קניוק שקראתי, באופן טוב כמובן, אדם בן כלב זה הבא בתור.
|
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה על הסקירה.
עד כה נמנעתי מספריו של קניוק שנראים, לפחות על פי התקציר, כרחוקים מטעמי. ייתכן שאנסה את הספר הזה. |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
אני חושב שהדרך הגרפית המקובלת להבעת תדהמה
היא כזו: O: .
סיפורי האחים גרים הם אכן אפלים וקבסתניים באופן מיוחד ועם האחים יש לי רומן ארוך, בלשני לא פחות משהוא ספרותי. אגב, זכור לי לטובה קובץ אגדות גרמניות מהתקופה הרומנטית בשם "הנסיכה ברמבילה" שאולי גם הוא עשוי למצוא חן בעינייך. לגמרי שותף לתחושותייך (ולחולשותיך. אל חשש, השיניים שלי אינן חדות כשל הזאב). (: |
|
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
לא ידעתי כיצד לעשות חרצופון נדהם!
אך הארת את עיני ואשמח להשיגו ולקוראו.
אם כי, במבט שני - אינני ממש מופתעת. כל סיפורי גרים מעוררים חלחלה, כל אגדות העם הגרמאניים אכזרים במידה רבה. אך עדיין מהפנט לקוראן. אני מרגישה שאתה ממש מכיר אותי, זה קצת מסוכן, כל חולשותי וכל הג׳אז הזה... |
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
שילה,
לאור חיבתך לאדגר אלן פו והשירה הדקדנטית של בודלר, הייתי מתפלא אם לא היית מוצאת את "המבוך של פאן" סרט יוצא מן הכלל.
אגב, מקריאה בגרסת "פיטר פן - הספר המוער" מתחוור לקורא שפיטר פן אינו סיפור ילדים תמים כפי שמצטייר לעתים קרובות, אלא טרגדיה, שזרועותיה הארוכות נשלחו גם אל העולם בו אנו חיים. אם את באמת אוהבת את הסיפור ואינך חוששת לפגום במתק הזיכרון שנותר, אני מאמין שתיהני מאד לקראו. |
|
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
וואו, אברש!
רב תודות לך ומייד אבזוק עליך ובני ביתך מעט פיקסי דאסט. יש משהו קסום ביצורים הללו ועוד דבר מה אפל ומושך. מאוד אהבתי את הספר פיטר פן בילדותי אבל מה שבאמת ריתק אותי היה המבוך של פאן ועד היום אני מעריצה דגולה של כל היצורים שם, גם הרעים (יצורים ולא אנשים) |
|
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
חני,
אכן שמעתי על כך! ביערות גרמניה יש פסטיבלים של מכשפות. עשרות נשים מפזזות בביגוד מסתורי ובשלל צבעי הקשת עם מטאטיהן. שרות שירים לאדמה ולבע״ח. נכחתי באחד מאלו והתחפשתי למכשפה כמובן, זה היה נפלא! כשאמצא אתהצילום אשלח לך :) |
|
shila1973
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
תודה לך ראובן!
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
ראשית סקירתך
לא יכלה שלא להזכיר לי את הדברים שאמר פיטר פן לוונדי כשנגלה לה לראשונה בבית דארלינג:
"בכל פעם שילד אומר, 'אני לא מאמין בפיות,' פיה אחת אי-שם מתה" (מתוך "פיטר פן - הספר המוער" בתרגום גילי בר-הלל סמו). בהתרשם מיפי כתיבתך הנפלאה, אינני יכול שלא לתהות ביני לבין עצמי אם גם את אינך אלא פיה שנזדמנה לסימניה באורח פלא. אחרת כיצד אוכל להסביר את הקסם ששורה על מילותייך? וכיצד יתכן בכלל שעלה בידך לערב מין בשאינו מינו, אגדה ומציאות, בסקירה ספרותית משכנעת מאין כמותה? תודה על סקירה מרהיבה. |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
באירלנד יש מסורות מעניינות בכלל.
שלא לדבר על לפריקונים -)
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה נפלאה
דרך אגב באירלנד יש פעם בשנה מסיבה לפיות ביער עם מלא ילדים מחופשים עם כנפיים מתרוצצים.
סקירה נפלאה. ואני בהחלט התרשמתי מהספר. תודה |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
סקירה מעניינת
|
22 הקוראים שאהבו את הביקורת