ביקורת ספרותית על קורות קונאן הברברי - קורות קונאן הברברי #1 מאת רוברט א. הווארד
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 6 במאי, 2020
ע"י פרל


הספר "קורות קונאן הברברי" (הוצאת מובי דיק,2012) מאת רוברט אי. האוורד, הוא אסופת סיפורי פנטסיה המתרחשים "בין השנים שבהן בלעו הימים את אטלנטיס ואת הערים הקורנות, והשנים שבהן קמו בני הארים, היה עידן שכמותו לא נודע גם בחלומות, עידן שבו נפרשו ממלכות אדירות על פני העולם כמו האדרת הכחולה שתחת הכוכבים – נמדיה, אופיר, בריטוניה, היפרבוריה, זמורה שנשותיה שחורות שיער ומצודותיה ארוגות מסתורין כקורי עכביש, זינגרה האבירית, קות שגבלה באדמותיה המוריקות של שם, סטיגיה על קבריה הנשמרים בידי צללים והירקניה שפרשיה עוטים פלדה, משי וזהב. אך הגאה מכל ממלכות העולם הייתה אקווילוניה, שמשלה ביד רמה במערב אפוף החלום. לשם בא קונאן הקימרי, שערו שחור, מבטו זועף וחרב בידו, גנב, חמס ורוצח, שנשא עמו עצב רב אך גם שמחה רבה, כדי לרמוס את כסי המלוכה של העולם תחת סנדליו" (עמוד 11).

כאמור, גיבור הסיפורים הוא קונאן הברברי מערבות קימריה, ארץ פראית ועגומה השוכנת הרחק בצפון, מעבר למעוזים האחרונים של ארצות ההיבורים, שאנשיה היו גזע נועז וקודר. אסופת הסיפורים מתארת את קורותיו של קונאן בתקופות שונות בחייו, כאשר מלך על אקווילוניה, וקודם לכן, כשהיה חייל, שכיר חרב והרפתקן. קונאן הוא לוחם. איש פשוט, אך ערום ותחבולן בקרב, שסולד מכשפים, כפי שהוא מעיד בפירוש באחד הסיפורים: "בשם קרום! יקוללו כל מאבקי המכשפים הללו! פילאס נהג בי בכבוד, אך לא אצטער אם לא אראה אותו שוב. הבו לי חרב הגונה ויריב הגון לנעוץ אותה בו. לעזאזל! מה לא אתן בעבור כד יין!" (עמוד 92).

הסיפור המוצלח ביותר באסופה הוא "האימה השחורה" ובו ממנה נסיכת ממלכת חוריה, הנסיכה היפה יסמילה את "קונאן, מפקד נושאי החנית של שכירי החרב" (עמוד 145), כמפקד כל צבאה בכדי שיוביל את חייליה כנגד המלך המכשף נטוחק. קונאן, שמעיד על עצמו כי נולד באמצע קרב, וכי "הקול הראשון ששמעו אוזני היה הד החרבות וזעקות הנספים. נלחמתי במריבות דמים, מלחמות שבטים ומלחמות קיסרים" (עמוד 147), משוכנע כי יוכל לאתגר. זה לא הזיק שאלמריק, מפקד שכירי החרב, קבע שהוא "אחד הסייפים הטובים ביותר שאי־פעם עטו אפודת קשקשים" (עמוד 148).

קונאן הוכיח עצמו בסיפור כמפקד מוכשר ונועז, שיזם מהלכים מפתיעים בשדה הקרב, ובקרבות פנים־אל־פנים: "קונאן היסס, ואז בלי כל אזהרה השליך את חרבו.
לטורגה חוטן המופתע לא היה זמן להתחמק. הלהב חדר מתחת ללבו ויצא מאחורי כתפיו. הוא נפל ארצה" (עמוד 174).

חלק מהסיפורים לא אפויים דיו, וחלקם פשטניים מדי, אבל הספר שווה את המאמץ בזכות שניים מהסיפורים, "האימה השחורה" ו"מצודת השני". תרגום הספר, שנעשה בידי רז גרינברג, מוצלח בסך הכל. נחמד ומהנה.
13 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
משה (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
מסכים עם פרפר :-)
פרפר צהוב (לפני 5 שנים ו-5 חודשים)
קונאן הברברי יש רק אחד - ארנולד שוורצנגר :-)





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ