ביקורת ספרותית על הנערה של וורהול מאת דורון בראונשטיין

---

כדי שאוכל לכתוב את הביקורת, אני חייב לציין פרטים מסוימים מהעלילה, אך מקפיד שלא לכתוב על סוף העלילה, כדי שלא ייווצר "ספוילר". ספר זה, השייך לסוגת הרומן הספרותי, מתאר את קורותיה של האמנית הניו-יורקית היהודייה המוכשרת והמקורית מאד דבי קאופמנברג, שנמנתה עם חבורת האמנים שיצרה ופעלה תחת חסותו של האמן הידוע אנדי וורהול. וורהול העריך אותה, אך מעבר לכך היא לא זכתה באותה תקופה להערכה שהייתה ראויה לה. היא חיה חיים בוהמיים "פרועים" והפכה למשתמשת כבדה בסמים. עקב כך איבדה אל כל כספה ולבסוף הפכה לדרת-רחוב ("חסרת בית"), אך הוסיפה ליצור יצירות אמנות קטנות, כמידת אפשרויותיה באותה עת. הספר מתאר את חייה של קאופמנברג, בסיפורה בגוף ראשון על חייה בתקופת היותה דרת רחוב, תוך שהיא מעלה במוחה ובשיחותיה עם דרי רחוב כמוה זיכרונות ומחשבות מתקופת היותה אמנית בחבורת וורהול. בעוד היא חיה כדרת-רחוב, מבקרת האמנות הניו יורקית החשובה קלודין אוליביה גולדסטון התוודעה לקיומה כאמנית באקראי וניהלה תחקיר מעמיק על חייה ויצירתה של קאופמנברג וגילתה שיצירות שלה מצויות באוספים פרטיים של חובבי אמנות מושבעים ובמוזיאונים חשובים במדינות שונות. גולדסטון מתרשמת עמוקות מכישרונה של קאופמנברג (קאופמנברג עצמה לא ידעה על כך שלאחר שהפכה לדרת-רחוב והתנתקה מהנעשה בעולם האמנות, יצירותיה הגיעו לאוספים פרטיים ולמוזיאונים חשובים). גולדסטון מתכוונת לכתוב על קאופמנברג כתבה גדולה ונלהבת ביותר ב"ניו-יורק טיימס" ועושה מאמצים רבים לאתרה. הרומן מתאר גם את חייה הפרטיים והמקצועיים של גולדסטון בתקופה זו, אף זאת בגוף ראשון. תקצר היריעה מלפרט עוד את ההתפתחויות ברומן, ורק אציין שהרומן מתאר בכישרון הן את חייהן ה"חיצוניים" של שתי הגיבורות הראשיות הללו ביו-יורק והן את חייהן הפנימיים, הרוחניים והנפשיים. אסכם ואומר שהרומן טוב, מעניין ומרתק, כתוב בכישרון, וקראתי אותו בעניין רב. אני ממליץ מאד לקוראו.

» ביקורות נוספות של חיים מפתח תקוה
» ביקורות נוספות על הנערה של וורהול