6 ביקורות ו 7 הצעות מכירה. שמחתי שמצאתי אותו, אמרתי הו הנה אוכל להמשיך בסידרה העממית הזאת, ככה בלי מיוחדות בפשטות, 12-12-2021.
חלקם מהמבקרים ביקרו גם את הספרים הראשון והשני בסידרה הזאתהי, מדוע אני כותבת כיוון שאני מנהלת יומנים או ספר שאני אולי אכתוב גם נו מין סטטיסטיקות כאלה על החיים שלי, ופה זה בלוג, כל עוד אני יש לי את הסיסמה להיכנס אליו לא כמו הפייסבוק שניגנב לי או שהחלטתי שנה לפני זה שזה לא הוגן מוסרית לכתוב בפייסבוק אם לא מוחים או מצהירים קבל עם ועדה מי מה הינך אז זה פשוט לא כנה, טוב אז לרדידות הקלילה של הספר הזה שהתענגת י עליו גמעתי אותו בשקיקה במהירות הבזק וזה כמובן שיעשע אותי, אך הנני גם כועסת מאוד על איך שהיא מציגה את כל הנושא של היחסים הפתוחים פוליאמוריה וחילופי זוגות ובעיקר איך שהיא יורדת על בנות מינה בנות חווה ומעמידה אותן כמו נשים מוגות או שעוברות גאזלייטינג, נו באמת, והגברים האומללים שלא יכולים לנהל מערכת משפחתית זוגית שפויה נורמלית מרימה של צוותא ביחדנס שיתוף מרימה פורייה מפרה שמלאת תשוקה ועשייה משותפת או לפחות אין סתמיות בה וניצול אלא אכפתיות ואהבה ורצון. יאללה הגזמתי בשליליות שלי, כמשהו מאווררר ומי שמבין יודע ומכיר אז סבבה, ביזבזתי על הספר זמן ואננרגיה? לא כיוון שזה עדיין ניקרא כל כך בקלות שזה היה לי נוח ואני סטוקרית שאוהבת לדעת מה אנשים חושבים מביעים משתפים על העולם והחיים שקורים סביבם מקווה שעיצוב דעת קהל סה לא. ממש לא, בהחלט לא, יאללה לכו תעבדו על הקשרים יחסים ואם לא עובד לכם אז תפרקו ותעבדו על אהבה עצמית אוח כמה זה חשוב.
את הספר מצאתי חדש דנדש כאילו לא ניקרא בשיטוטיי בעיר הגדולה, ליד הבת שלי, טיול כלבים בגינה, גינת השחמט הקהילתית מתענגת על העובדה שיש להם מדפי ספרים להשאלה אישית כזו , והבת שלי השביעה אותי שאשים במקום ה 3 שלקחתי 3 אחרים, פטיש כבר כתבתי במלא ביקורות, ובעיקר לארונות הספרים בפינות של שכונות, זה היה חדש לי, התחדשתי, מזל טוב לי, חברתי מכפר ורדים גילתה לי שיש מול הבית שלה אחד, טרם דגמתי אותו, וחברתי אחרת כאן מהשכונה אמרה שהיא צריכה להוריד לי את המלאי שלה, אמרתי לה נו יאללה קדימה. המון תודה רבה לכם, בשמחות, שבוע טוב, המשכתי לספר אמריקאי גם על נשיות יחסים אהבה מיניות.

מכירים את זה שלפעמים בא לכם לקרוא ספר בידיעה ברורה שהוא בעיקר כלום ושום דבר, ושאם תכתבו עליו ביקורת היא תהיה מכסחת להפליא? אז הספר הזה.
אני מאוד אוהב ספרי טיסה, אפילו שהפעם האחרונה שטסתי לאנשהו היתה ממש מזמן, כי הם נותנים לי שעתיים-שלוש של ניקוי ראש. ולמרות שאת בעלי לא בבית לא אהבתי, והייתי צריך להחזיר את הספר הזה לידידה שהביאה לי אותו, לא עמדתי בפיתוי וקראתי.
מירב הלפרין מאוד מנסה להיות עירית לינור, אבל היא לא מוכשרת כמותה, לא מושחזת, לא צינית והכתיבה מאוד לא אינטיליגנטית. בנוסף לכל אלה יש עלילה מופרכת, שהדבר הכי טוב בה זה שהיא מסתיימת מאוד מהר, כאילו גם המחברת רצתה להיפטר מכתב היד. בסופה של קריאה לא הבנתי מה יש לאהוב בדורון ועוד יותר מה יש לאהוב בספר הזה שמככב ברשימות רבי המכר.

אולי חיפשתי יותר מדי, אבל לצערי 'מה יש לאהוב בדורון', לא סיפק את הקסם המצחקק שסיפקו ספריה הקודמים של מירב הלפרין (שגם ביניהם, לטעמי, קיים הבדל ניכר).

ואפילו שברמת העלילה, הוא עמוק יותר מקודמיו ומצויד בעלילה קיצבית, הוא חסך ממני את הצחוק המתבקש לו חיכיתי כל כך.
העובדה שהכתיבה עמוסה בעברית עכשיוית וטובה, הייתה אמנם נקודת אור, אבל לא הצליחה, לעורר בי עניין מספק.

איך זה קרה לנו?
מהרגע הראשון משהו ב'מה יש לאהוב בדורון', מופץ לעולם טרחני מעט (ומדי).
הדמויות מוכרות בסגנונן ואין הבדל מהותי, לטעמי, בין גיבורת ספריה הקודמים של הלפרין ובין האחרון. מעבר לזה, משהו בהתבגרות הפולניה המעייפת עד מייגעת, עייף גם אותי ובעיקר, סיפק More of the same ביחס לספרים הקודמים (ואולי פחות).

למה שוב?
הדמויות סטיגמטיות להפליא, כשהאשה מטפחת בטחון עצמי נמוך להתפאר, והגבר מטפח כרס.
הוא כמובן, אינו מודע לעצמו, היא, תנתח עצמה עד עומק הקרביים, תוך התבוננות רגעית בראי.

"אישה מאוהבת היא שק של חרדות, טירוף ואנרגיה. המון אנרגיה..."

מכאן מתחיל מסע הזוי, שנע בין חיפוש משמעות, לחיפוש אחר זוג שיסכים לקחת חלק ב"חילופי זוגות" עפ"י הספר.
כולם כאן מחפשים עד לא מוצאים, ואנחנו מצטרפים לסחרחרת (קרוסלה) מדויקת, של חיפוש-הזוי-חסר-סיכוי, עם יותר מדי נסיונות מתועדים.

"הוא בעלי. למה אני צריכה לאהוב אותו?"

"מה אהבה שייכת לנישואים."

לאן מועדות פנינו?
"מה יש לאהוב בדורון?", גרם גם לי לתהות בעניין אותה שאלה בדיוק וחבל ששם הספר הוא כמו הרמה איכותית, להנחתה שקשה להתעלם מקיומה.
יש כאן להג על אהבה שלא הגיעה לכדי מיצוי, נישואים שמוצו מזמן, יחסים קיימים/לא קיימים/מיותרים וילדותיות מוגזמת, שיחד גרמו לי לרצות להיפרד (והפעם לא מבן הזוג, אלא מספר אחד ירוק במיוחד).

"תזכרו את זה: שעמום מוביל להתאהבות" וגם להיפך, ככל הנראה.

איך זה קרה לנו?
בשלב הזה, תהיתי ביני לביני, איך יתכן שספרים פחות טובים (בעיני), לרוב מוציאים ממני חוויה קוצנית עד עוקצנית במיוחד, ואחרים שדעתי עליהם זהה, מצליחים לחסוך (ממני ומעצמם), את מופע האיימים של דעותי המשתלחות.

כמסקנה, נראה כי הראשונים סובלים מריח זלזול בוטה, או ארומה ירודה, שמונעים יחד, חווייה הגיונית, ספרותית ובעיקר טובה.

לא כך קרה ב"מה יש לאהוב בדורון?".

כי הספר הזה ניחן בעברית טובה, עריכה רהוטה ושימוש ציני ומדויק בנבכי השפה העברית של ימינו.
כאן, לטעמי, משהו פשוט לא עבד.
הרעיון נחמד, לביצוע, בלשון המעטה, לא התחברתי.

"מה יש בזוגיות שמוציא מנשים את הצד המכוער הזה?"
שאלה טובה.

ולגבי השאלה המופיעה על הכריכה,
לצערי, לא תתפסו אותי עונה.

לסקירות נוספות https://misskipod.blogspot.com/

מתחיל כאשר גלי בבעיה. שתיים, למעשה. היא ב'צימר לבוגדים' עם דורון אמסלם (שנרשם בשם בדוי מה שיהיה משמעותי) וגרוע יותר- הוא מת, לדעתה. התפגר מעודף מאמץ, אולי. אופס. בפאניקה היא לוקחת את הנייד שלו, מצליחה להיכנס למכוניתו הנעולה בפטנטים שונים (תוך צעקות על סירי- הקול המכני הסתום) ודוהרת משם לא יודעת מה לעשות.
השניים עובדים בערוץ 'פצפונים' למגזר החרדי. תקועה בנישואים שגרתיים לאבנר שהכירה במקרה בחתונתו-שלו ששיבשה כשנשכרה לקפוץ מעוגה כגימיק והגיחה ממנה כ'מפלצת שוקולד' בביקיני. אם לשני מעצבנים בבית- זעפנית מתקנת עולם בת 18 ופרזיט בן 22 ובנוסף, בתה הביאה הביתה במסגרת תיקון העולם ילד סודני שהתנחל. מאוהבת בדורון שהיה מפקדה בצבא לפני 25 שנה ושכח אותה כחיילת.
אבנר מציע בהתלהבות להיכנס לעולם חילופי הזוגות כדי להחיות את הזוגיות המשמימה והיא מסרבת בתוקף ('נשים צריכות אהבה ולא רק סקס') ומסכימה לבסוף במחשבה שזו תהיה מעין תעודת ביטוח למקרה והקשר בינה לדורון ימריא (ועם מזל הוא ואשתו נילי יכנסו לעניין).יוצאים למסע הזוי בין זוגות שפויים או לא- בתנאי שיציגו את עצמם כדורון ונילי בטענה שהיא אוהבת את השם ("מה יש לאהוב בדורון"? תמה אבנר).
והסיפור נע על הצירים האלה- חילופי זוגות, חששה של גלי מהאמת והפגר שהתגלה בצימר. העניינים מסתבכים כשהעולם מחפש את דורון שהתנדף מעל פני האדמה כולל השערות שנחטף בידי החמאס ולבלגן נכנסות כמה חרדיות, נילי והמשטרה ומתברר שהדברים מסובכים משחשבה. ולבסוף-הפתעה!
טוב קצת יותר מ'בעלי לא בבית' הברברני והמטופש אך עדיין בינוני מינוס. קצת יותר עלילה, פחות תובנות בשקל וההומור הדבילי המתיימר להיות חכם- סירי בנייד המתעקשת לקרוא לה 'אבא'; גלי 'שדופה כמו פליטה סורית' ; הזוגות –כדור הטניס והשטוחה, החזיר ואשתו וכן הלאה; חברה בעלת צחוק המזכיר משאית והאלרגיה לפנייה אליה כ'גברת' (קוד ל 'אשכנזיה מעל 50, רעה, קרה, חמוצה, קמצנית, מבשלת רע'...).
(מוותר על ספרה השני ועתידיים אם יהיו)

גלי בת 45 ונשואה כבר חצי יובל שנים לאבנר, רופא מנתח, ויש להם שני ילדים ושיעמום גדול.
מספר חודשים לפני שהעלילה המתאורת בספר מתחילה, מגיע דורון לעבוד בערוץ הטלוויזיה בו עובדת גלי, ומשהו בו מדליק אותה והיא חיה בבועת התאהבות בינה לבינה.
אבל אז אבנר מתחיל להציק לה ברעיונות משונים לריענון הזוגיות, שמחרידים את גלי. רצף של החלטות שגויות יוצר קומדיה של טעויות שמשאירות את הקורא מתגלגל מצחוק או חרד לגבי ההמשך, לסירוגין.
מירב הלפרין מצליחה שוב לייצר עלילה הזויה וריאליסטית באותה מידה, מלאה תובנות על זוגיות, על חברות של נשים, על גידול ילדים גדולים ועל מערכת הבריאות. הספר מפריך קלישאות ומתעמת עם הנחות יסוד שקיימות בתרבות שלנו לגבי זוגיות, אהבה בת עשרים, אמיתות ושקרים.
הספר לא מתאים לרגישים או צעירים או כאלה שעוד מאמינים באהבה לכל החיים.
קראתי ברצף וממש רציתי להבין איך התסבוכת נפתרת, ותוך כדי קריאה רציתי למרקר משפטים שאשמח להקריא לאהבה בת העשרים שלי מהבית.
נחמד פלוס.

הספר הזה בא לי בדיוק בזמן. אחרי כמה ספרים כבדים ועצובים, חיפשתי ספר קליל כדי לנקות את הראש והספר הזה הוא בול כזה. הוא קליל, הומוריסטי, קיצבי ומאד זורם.
סיפור על אישה בשם גלי שבעלה רוצה קצת לגוון את חיי הנישואים שלהם בצורה של חילופי זוגות.
גלי המרובעת המומה מעצם הרעיון אבל בלית ברירה היא נאלצת לזרום איתו. זה ישמש לה מעין קלף ביטוח בעתיד אם וכאשר תנהל רומן עם הגבר שבו היא מאוהבת, דורון אמסלם, שעובד איתה בערוץ הפצפונים למגזר החרדי. כרגע עדיין אין ביניהם כלום אבל היא מפנטזת על רומן או איזו הרפתקה איתו מתישהו. וחוץ מזה, אם היא מתכננת ליהנות עם דורון אז לא אכפת לה שבעלה גם ייהנה קצת, העיקר שיעזוב אותה בשקט.
ביחד גלי ובעלה יוצאים למסע חיפוש אחר הזוג המתאים להם. זהו מסע מצחיק, הזוי ומשעשע. הם פוגשים טיפוסים מכל הסוגים והמינים וגלי תמיד הורסת כל סיכוי למימוש.
בינתיים דורון משחק את הקשה להשגה עד שיום אחד הוא סוף סוף מזמין אותה לצימר. מאותו יום, הכל מתחיל להסתבך. כשהם בצימר באמצע האקט, דורון מפסיק לנשום ולא זז. גלי המבוהלת בורחת מהמקום בלי לדעת מה קרה לדורון ובלי לקרוא לעזרה.
הפרשה הולכת ומסתעפת, גלי לא מספרת מה קרה, היא חיה עם פחדים באשר לגורלו של דורון וכן תוהה מה יהיה עונשה אם וכאשר תיתפס, הן על ידי המשטרה והן על ידי בעלה. היא נאלצת לשמור על סודה ובמקביל להמשיך לנהל את חיי המשפחה שלה.
מה עלה בגורלו של דורון? מה עלה בגורלה של גלי?
תקראו ותגלו. הסוף מפתיע.