ביקורת ספרותית על שאהבה נפשי מאת ליליאן סלמה נחום

---

הספר מתמקד באופק ובגיא. כל פרק כתוב, מנקודת המבט שלה או מנקודת המבט שלו. בנוסף הספר נע בין עבר להווה.
הספר מתחיל באופק בת ה 15 אשר חוותה טראומה רצינית בעקבות כך שגדלה עם אמא לא יציבה בנפשה. בגיל 15 קורה האסון ואופק מוצאת את אמה, שותתת דם באמבטיה לאחר שחתכה לעצמה את הורידים.
טראומה זו מלווה את אופק ואנו הקוראים פוגשים אותה שנים לאחר מכן, כאישה צעירה, המתגוררת בבית אחותה למחצה ורד.
אופק למעשה לא עושה כלום עם החיים שלה, את רוב ימיה היא "מבלה" סגורה בחדרה כשהיא ממעטת לתקשר עם העולם החיצון, רק קוראת מחברותיה של אמה המנוחה, או מציירת בניסיון להרגיע את נפשה המיוסרת.
את גיא אופק פגשה כשנתיים לאחר המקרה, כנערה בת 17, לאחר שורד נסעה למספר חודשים לטיול והפקידה בידיו של גיא את אחותה הקטנה והבעייתית אופק.
גיא הוא אחיה של ורד מאותו אבא ואופק היא אחותה של ורד מאותה האמא, אך בין אופק לגיא אין קשר דם, (סיבוך שלוקח זמן לסדר בראש). גיא הפך לאהובה הראשון של אופק, אך דברים קרו והם נפרדים.
שבע שנים לאחר מכן, כשאופק בת 25 וגיא שב מטיול במזרח ונמצא בהלכי גירושים מאשתו מעיין שב הגורל ומפגיש ביניהם.
האם הפעם יצליחו גיא ואופק לגשר על פערים ולגבור על מכשולים? קראו וגלו בעצמכם.
הספר עוסק בנושא קשה, התאבדות האם מרחפת כצל מעל הסיפור ולכל אורכו. הטיפול בנושא הכבד אולי לוקה בחסר אבל הקריאה זורמת וגם אם בתחילת הספר העלילה קצת צולעת, ככל שמתקדמים בקריאה הדמויות נכנסות ללב.

» ביקורות נוספות של לקרוא ברון - חנות ספרים
» ביקורות נוספות על שאהבה נפשי