בזבוז של זמן

הביקורת נכתבה ביום שישי, 27 בדצמבר, 2019
ע"י ראובן
ע"י ראובן
דוגמא קלאסית לספר שתמציתו על הכריכה האחורית ("מותחן פסיכולוגי מסועף...העלילה תסחף אתכם...משחק מוחות ") ותחילתו מעוררות סקרנות ומבטיחות-ואכזבה רבתי.
"'תתחיל לספור'" פקדתי עליו.
174
175
176
הקרבן שלי התחיל לייבב כמו נקבה.
180
מבטינו הצטלבו להרף עין, ואז לחצתי על ההדק".
ניקולס הינו מתנקש מיומן, בן טיפוחיו של אלסנדרו-בוס מאפיה בכיר בשיקגו. הוא חסר עכבות אחרי טראומה נוראה שחווה בנעוריו עם אחיו וחי למען הנקמה. מבחינתו, להרוג אדם קל כהריגת זבוב. סימן ההיכר שלו הוא פתק לבן ריק המוצמד לגופו של הקרבן בסכין- מעבר לעולם הבא עם דף חלק. יכולותיו מאפשרות לו לאמן אחרים למשימות חיסול.
עליו להגן על מיקלה, בת המאפיונר שגדלה כבתו של אדם אחר –ברון סמים ברוטאלי במיוחד בשם פאבלו קובר (מוכר, נכון?) המתעבת אותו, את אביה ועולמם בכלל. הוא מוציא אותה בכוח אל מחוץ לארצות הברית שם היא נכלאת בבית מבודד בהשגחתו עם מסייעת אילמת שלשונה נכרתה, שסיפורה לקראת הסוף ממחיש את העולם המרושע בו הם חיים- קודים של כבוד, נקמה וחוסר רחמים מוחלט. הוא מאמן אותה לשאת סבל ולפתח יכולת פיזית והיא מפתחת מעין תלות בצד השנאה, סוג של תסמונת שטוקהולם ואמורה לשמש נערת פיתוי למטרת חיסול. לקראת הסוף הוא מספר למיקלה את האמת על חייו הקשים בקולומביה בה נולד.
כתוב דרך עיני שניהם בנפרד כפי שהם חווים.
מרכיבי מותחן סביר שיכול היה להיות אלמלא היה ספר מטופש להחריד.
אינני יודע מה עבר בראשה של המחברת –אולי ניסתה להיות מתוחכמת, שונה, שנונה או יצירתית- תקראו לזה כרצונכם- התוצאה הפוכה. מֵעֵבֵר לתיאורי אקטים מיניים בוטים וקיצוניים הספר פשוט אינפנטילי. כתוב גרוע. אין סוף משפטים מגוחכים. ברברת שטחית.הכפלת י' - פניי, ידיי, אצבעותיי, אישוניי וכן הלאה.
"גופי לא היה יכול להיסחף לשינה" ('התקשיתי לישון'?)
"זוויות עיניה נמלאו בנוזל של יאוש" ('עיניה מלאו דמעות'?)
"דיבר כמו אדם שמילא את עצמו בשתייה" (אולי פשוט 'שיכור'?)
"שתיקתו המוחצת"
"הרגשתי שהריאות שלי מתפוצצות מעודף החמצן ששאפתי לתוכי"
"נחרת בוז השתחררה מתוכי והדהדה בספל התה שלי"
ממש על קצה המזלג.
בחיאת זומזום (ביטוי מנעורי)-מה זה הדבר הזה?
'יתרונו' היחיד-די קצר ונקרא מהר.
סיימתי מסקרנות לדעת איך יסתיים- דם, אש ותמרות עשן.
טוטאל לוס. תעשו לעצמכם טובה וחפשו ספר אחר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אושר גדול,מיסקיפוד
אני,בכל אופן,לא אתקרב יותר לספריה כמו גם לזה שלא קראתי
של מירב הלפרין ועתידיים אם יהיו. שתיהן גרועות,כל אחת בדרכה. ובכל זאת,זכה גם ב-5 כוכבים. |
|
Misskipod
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אני מרגישה צורך לעדכן שהשיא נשבר עוד קודם, כי אם אני לא טועה, זה ספרה הרביעי של הכותבת.
גם בקודם שנקרא 'בארבע ידיים', יש זוועות ספרותיות באותו סגנון וגם אחרות. יש לי סקירה עליו (שלא מפורסמת בסימניה, כי היא למיטיבי נפש מהזן שלא נעלב בשם אחרים). בקיצור, את האושר הגדול של הכתיבה שלה, חוויתי גם בעבר. |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
אבל הפעם נשבר שיא, Tamas
|
|
Tamas
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
למדתי כבר (בדרך הקשה אומנם) להיזהר מצמד המילים "מותחן פסיכולוגי"
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
בהחלט בעברית, פרפר, ולא היחיד שכתבה.
וזה קומץ מאוסף ההבלים בו.
מה שקורה כשמנסים להיות מקוריים. שומר נפשו ירחק,בקיצור. |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
ראובן, זאת נראית דוגמה קיצונית לשפה עקומה.
הייתי חושב שזה תרגום גרוע משפה אחרת, אבל לפי שם הכותבת הספר נכתב במקור בעברית. בכל מקרה, הביקורת משעשעת עם ביטויים שאשתדל לשכוח במהרה. :-) |
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
במקרה הזה-נכון.
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
קטילה כהלכתה. כתיבה היא מקצוע ואמנות, לא חלטורה.
|
|
ראובן
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
נראה שפספסתי.
מבחינתי,ענבל אלמוזנינו ומירב הלפרין-נסתם על ספרייהן הגולל.בייי בייי...
תודה לפרגון. |
|
Misskipod
(לפני 5 שנים ו-9 חודשים)
דייי נווו!
באמת מצאת את עצמך בהזיה הזו?
אם אני זוכרת נכון, כשפרסמתי עליו סקירה, מחשבות שאל את השאלה הלגיטימית "איך בא לך לראש לקרוא אותו?" בקיצור, בתור מי שקראה אותו לפניך, יכול להיות שלא צעקתי מספיק חזק 'נא לא להתקרב!', הכתובת הייתה על הקיר ואתך הסליחה. מדובר בספר לא ספר וזה לא הנסיון הספרותי ההזוי הראשון, מבית אותו יוצר. את הסקירה שלך אהבתי הרבה יותר. |
10 הקוראים שאהבו את הביקורת