ביקורת ספרותית על הבחירה מאת ניקולס ספארקס
ספר לא משהו

---

האמת? אכזבה.
ההתחלה די מבטיחה-גבי הולנד, רווקה מצודדת באמצע שנות העשרים, עוזרת רופא במרפאת ילדים עם חבר בעיר סמוכה עוברת לגור ליד טראוויס פארקר הרווק בן שלושים פלוס, אחד מחבורה מגובשת של ארבעה חברי ילדות בצפון קרוליינה- ונשותיהם וילדיהם של חבריו. אחרי שהיא מגיעה לביתו נזעמת בשל המוזיקה הקולנית - שכן מחורבן שכמוהו - ניצת ניצוץ לאחר שטראוויס הווטרינר מטפל בכלבה של גבי ומתגלה כאדיב, מקצועי ובעל רצון טוב.
למרות החבר והתנצחויות פה ושם זה קורה. הם מתקרבים,יוצאים לטיולים עם החבורה וכזוג,הוא מלמד אותה לרכב על אופנוע ולרחף עם מצנח רחיפה.היא ואחותו סטפני מתיידדות ובסופו של דבר, כמובן- מתאהבים, נישאים והופכים להורים לשתי בנות.
הכל טוב עד שעולמם מתהפך. טראוויס צריך לעשות את ה-בחירה וזו שהוא עושה מנוגדת לזו שהוא וגבי הסכימו עליה.
אז מה הבעייה? חלק ניכר מהספר פשוט משעמם ונמרח. דילמות אישיות (החבר, העבודה עם הרופא הבכיר ששולח ידיים ואימהות מנג'סות) ומוסריות- כמה תרחיק בשם האהבה- פשוט מתמסמסות ונבלעות בתיאורים מייגעים וסגנון קיטשי-נאיבי, הגיגים והרהורים- מה ואיך, כן או לא ושיחות בנאליות. פרטים טפלים- גבי וחברם קנת נפגשים בסופרמרקט ליד מדף הדגנים והמקפיאים; החבר של סטפני- הרווק המבוקש ביותר מדרום לקו מייסון-דיקסון והסבר מפורט מהו; הפיקניק שנמרח; הילדות שגדלו ובגדיהן הוחלפו בגדולים יותר ואיזה אוכל בדיוק (לזניה וקינוחים) יש בקופסאות הטאפרוור שהחברות מביאות. בקיצור- יאדה יאדה יאדה....עד שנקודת המפתח- 'הבחירה' מגיעה (מלווה בעומס הרהורים והתחבטויות)- המחבר מוציא את הנשמה בפינצטה. איכשהו החזקתי מעמד עד הסוף בתקווה שמשהו יקרה וזה קורה.
וזו ה-החמצה וחבל. מדובר בנושא אמיתי, לא קל, טעון ורגיש ש'הקשקוש בלבוש' מסביב מחסל.
והמפנה שחל אחרי שנעשתה 'הבחירה' צפוי ומתבקש ברומן נאיבי כזה ומופיע בערך בעמוד הרביעי מהסוף.
קלישאתי, ממש לא חייבים.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על הבחירה