ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 באוקטובר, 2019
ע"י סימנטוב
ע"י סימנטוב
מתי שאני קורא ספרים כמו זה אני תמיד שואל את עצמי אם לפני שיבוא משהו גדול פה איפה שאני חי אני יהיה מהאנשים ששמו לב לזה כבר מתי שזה התחיל לקרות או שאני כמו הרוב ישים לב רק מתי שיהיה מאוחר. אין הרבה אנשים שיש להם החוש ריח להבין לאיפה המדינה שלהם הולכת. אני חושב זה בגלל שאנשים רוצים בלב שלהם שיהיה טוב ומפחדים על הרע. נגיד פה עם כל הבלאגן שיש עכשיו עם הבחירות וכל זה אתה יכול לחשוב שבספרי היסטוריה של הזמנים שיבואו יגידו שב-2019 כבר היו הסימנים של נגיד המלחמת יהודים שתהיה אולי. אבל גם אתה יכול לחשוב שזה שטויות וסתם פוליטיקה ובסוף זה יהיה סתם משהו שעובר ושוכחים ממנו.
הסופר כתב את הספר הזה אחרי שהיתה מלחמת העולם השניה אבל הוא מדבר על הזמנים שלפני המלחמה על איך חיו אנשים שברחו מגרמניה ובאו בפריז. דוקא הגיבור של הספר לא יהודי. זה רופא גרמני שבורח כי הוא נגד הנאצים והוא חי בפריז בלי ניירות וכל הגישה שלו זה לא להשאיר סימנים ולא להיקשר בשום דבר כי אין טעם לעשות את זה והדבר הכי טוב שיכול לקרות איתך זה שלא ישימו אליך לב ושאתה תצליח לחיות. בגרמניה הוא היה רופא גדול אבל בגלל שאין לו ניירות הוא עובד בשביל רופאים אחרים בלי שאפילו אלה שהוא מנתח אותם יודעים שזה הוא.
הוא אחד שמרגיש מה הולך לבוא. אחד כזה מתי שהוא חי בעולם של רוב האנשים יעני אלה שלא אכפת להם או אלה שחושבים תמיד שבסוף יהיה בסדר זה נותן לך להרגיש חזק את ההבדל שיש בין שני הדברים האלה. בין אמונה לאין אמונה ובין שיש מטרות לשאין מטרות. גם בין אנשים שרואים מול העיניים שלהם רק בני אדם לאנשים שמסתכלים על הדת והניירות והבגדים והצורה הכל חוץ מהבן אדם עצמו שארוז בפנים. אני חושב פה על אלה שאומרים שהולך להיות פה דברים לא טובים איתנו ויש הרבה שאומרים שהם מגזימים אבל איך אפשר לדעת? אני חושב שמה שיוצא מזה זה שאתה צריך לזכור כל הזמן שהכל יכול ללכת גם בכיוון הגרוע (מה שלפי דעתך זה הגרוע) ובשביל זה אסור לך להגיד לא נורא על דברים שמפריעים לך. אתה חייב לעשות מה שאתה יכול בשביל שלא יקרה מה שאתה מפחד ממנו. או שתברח. הבעיה זה גם לדעת מתי צריך לברוח.
אני אומר את זה בגלל שאני האמת דואג על מה שהולך פה. אני חושב שהשנאה של האנשים ממש גדולה וכל אחד שאומר משהו שבא לא טוב אצל האנשים מהממשלה ישר אומרים עליו שהוא בוגד או עוכר ישראל ואני פוגש אנשים עם כל מיני דעות. אני אומר עליהם שאף אחד לא עוכר ישראל. כל האנשים כולל היהודים וכולל הערבים פה אומרים מה שהם חושבים בגלל שאכפת להם על המדינה והיו רוצים שיחיו בשקט עם כלכלה כמו שצריך ובריאות כמו שצריך. וזה צריך להיות בחינוך (קודם כל של כל אלה מהממשלה) שלא יגידו עוכרי ישראל שככה הם מגדילים את השנאה ורק עושים שיהיה יותר גרוע.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיקה
(לפני שנה ו-6 חודשים)
טובה טובה טובה הביקורת.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים)
ברוך שובך, דן.
|
|
|
דן סתיו
(לפני 6 שנים)
יישר כח.
ביקורת מעניינת וטובה לספר משובח. ספר זה של רמרק, יחד עם "קצף על המים", עוסק בהווית הפליטות באירופה באופן מעמיק ומרתק. בעיני הוא שווה 5 כוכבים, בזכות הסיפור המרתק, עיצוב הדמויות ותיאור חוסר האונים של אנשים כמוני וכמוך כשלפתע נשמטת מתחת לרגליהם הווית החיים הרגילה והשאננה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים)
סימנטוב, היטבת לכתוב. קצת על הספר והרבה עלינו.
הספר נשמע כבעל פוטנציאל רב. לגבינו...אני לא בטוח. כאשר חלק גדול מהעם מצביע עבור מי שמסית אותנו זה נגד זה, ושאר אנשי מפלגתו הם מוגי לב ו/או מושחתים, כנראה שהעתיד לא משהו. |
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים)
אהבתי מאד את הספר ונתתי לו 5 כוכבים.
האנלוגיה שאתה עושה היא במקום, אבל אדם צריך עוד משהו כדי לזהות שהשנאה שהוא מרגיש תהרוס אותו בסופו של דבר. חלק מהשונאים מרגישים שהשנאה גורמת להם להשתייך, להיות חזקים וככל שישנאו יותר יהיו חזקים יותר. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים)
ספר של חמישה כוכבים הוא לא, אני נתתי שלושה, אבל מסכים אתך לגבי הספר. מסכים
אתך לגבי השנאה במדינה. יותר מדי שנאה ומי כמו נהג מונית לזהות שנאה זו הכי מהר.
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
