ביקורת ספרותית על צדק אלוהי - מועדון הגמל #4 מאת דיוויד באלדאצ'י
ספר לא משהו

---

"הוא לא רצה שחבריו ייפגעו בגללו. סוכני הבולשת הם לא אידיוטים, בסופו של דבר יגיעו גם לכאן. סטון הצטער על שלא יכול היה לעשות יותר בשביל מועדון הגמל, בעיקר אחרי כל מה שעשו חבריו בשבילו. לרגע שקל להסגיר את עצמו אבל סטון היה שורד בכל רמ"ח איבריו, וההליכה אל הגרדום מרצונו החופשי לא היתה אפשרית מבחינתו. הוא סירב להעניק להם ניצחון קל. הוא רצה שיעבדו קשה."

אני רוצה לדבר על המושג הזה שנקרא "הנגשה", אבל במשמעות הרחבה שלו. שכן הנגשה זה לא רק כבש עלייה בזווית נכונה כדי לחסוך מדרגות ממי שמתנייד על כיסא גלגלים, ולא רק בועה בשידורי הטלוויזיה ובה מתורגמנית לשפת הסימנים. הנגשה במובן הרחב היא כל אביזר שיכול לסייע למגיע למקום חדש להסתדר במרחב ובזמן. למשל: חיצי הכוונה, או שלטים ברורים. או הבנה שמי שמגיעה לאולם האירועים המסוים שלכם בנעלי עקב עלולה למעוד בין הסדקים של קרשי הדק הדקורטיבי המעוצב. בקצרה: הנגשה פירושה לחשוב על המגיעים למקום ולסייע להם בהתניידות ובהתמצאות.

ויש גם הנגשה קוגניטיבית. כמו למשל לספר על כריכה של ספר במה הוא עוסק. או לפחות לרמוז במקום כלשהו על גבי הכריכה שהוא לא סתם מותחן (את זה מספר העיצוב באדום ובשחור) אלא חלק רביעי מסדרה. זה נמצא כאן באתר, בכותרת הספר, וכך ראוי. תצטרכו להאמין לי שלא מופיע בשום מקום בספר עצמו. כלומר כתובים כל מיני דברים על מועדון הגמל, ומן הסתם יש איזכורים לעלילות קודמות שחלפו מעל ראשי, אבל אין שום סימון סדרתי שהוא. מה שזה גורם זה בעיקר לתחושה של התפרצות לדלת פתוחה וכניסה לבית באמצע שיחה. או צפיה בסרט מהאמצע. בלבול, חוסר אוריינטציה, תחושה שהייתי אמורה להבין דברים שלמעשה לא נאמרו. אני חושבת שכל אחד מבין את הקושי. אם ככה, למה לא לסמן כראוי ולתת לי להחליט לבד אם אני רוצה לדלג על שלושה ספרים המציגים את הגיבור כראוי?

"סטון המשיך לצעוד ברחוב הראשי של דיוויין והופתע לגלות חנויות משגשגות ולקוחות מאושרים למראה. עוד יותר מזה התקשה להבין כיצד מתיישב הדימוי הזה עם דמותם של הכורים המלוכלכים והמיובלים, עם הריאות המלאות באבק פחום, שישבו במסעדה של ריטה. אלא שאז נדדו מחשבותיו אל הדיווח שראה בטלוויזיה. קצות חוט. כמה נחקרים. יש קשר בין הרציחות."

אוליבר סטון, מתאושש משתי התנקשויות מדויקות שנטל בהן חלק ונמלט מפני החוק פוגש נער בנסיעת רכבת ומגיע בעקבותיו לעיירה קטנטונת ושכוחת אל ששמה משום מה דיוויין, כלומר אלוהית, מה שמתפקשש בתרגום שם הספר. העיירה מתגלה כמסתורית ממה שנראה כלפי חוץ, מה גם שהיא סובלת ממספר בלתי סביר של מתאבדים ביחס לגודל האוכלוסיה. נפתולי העלילה מחברים את הרודפים אחרי סטון, את הכורים בעיירה, רשת לממכר סמים, כלא סודי ביותר שמור ביותר עם מנהל פסיכופט ושלל דמויות צבעוניות. העלילה לא ברורה ולא מובנת. אולי זה כי נכנסתי באמצע הסרט ואני לא מכירה את הדמויות ואת שלל כישוריו של הגיבור המרכזי. אבל אני מנחשת שזה לא קשור, ושהעלילה באמת מופרכת אפילו ביחס לז'אנר. אשמח אם מי שקרא את הסדרה לפי סדר יאיר את עיני.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על צדק אלוהי - מועדון הגמל #4