ביקורת ספרותית על העדי של עדי מאת נאוה מקמל-עתיר
ספר מעולה

---

סיפור קטן ונוגע ללב, על תליון שעובר במשפחה מסבתא לנכדה. סיפור מרגש עד דמעות על הדורות האחרונים של יהודים החל מלפני תקופת השואה, דרך תלאות היהודים באירופה ועד למדינת ישראל שבדרך. הסיפור מלווה במעין עדות נסתרת על השואה, ללא זוועות המוות וללא תיאורי הנוראות של התקופה. הסיפור הקצר הזה יכול לזמן דו שיח עם נערים צעירים ומתבגרים על הקורות את יהודי אירופה לאורך הדורות האחרונים ובפרט על תקופת השואה ונוראותיה.
בתוך יריעה קצרה, מעבירה מקמל-עתיר מסר חיובי, אם כי הוא אינו מושלם, על העברת מסורת מדור לדור, על סיפור החיים של יהודי אירופה, ועל ערכי משפחה מורחבת והקשר בין סבתא לנכדה. בתור הורה שמחפש את הקשר בין הורי לילדי, מצאתי את הסיפור הנפלא הזה קולע אל הנקודה של החיבור בתוך המשפחה, של האהבה המועברת בין סבתא לנכדה ובמיוחד לאור הזוועות שכמבוגרים אנחנו יודעים שהתרחשו באירופה של מלחמת העולם השנייה ובמיוחד בפולין וגרמניה בזמן השואה.
מקמל-עתיר כותבת לנוער אך הספר מכוון גם אל מבוגרים שמחפשים משהו קצר קריאה, שרק יזכיר להם כמעה את האסור לשכוח על נוראות התקופה.
מאוד התרגשתי וממליץ לכולם, להורים, לסבים (בעיקר לסבתות), למורים ובמיוחד לתלמידים.
אגב, אני הגעתי אל הספר במפגש בספריית בית ספר עם תלמידים לקראת יציאת למסע לפולין.
לא אסיים בתהנו, אם כי בתתרגשו...

» ביקורות נוספות של Braveheart
» ביקורות נוספות על העדי של עדי