ביקורת ספרותית על נדיבות טובה - על נתינה, חמלה ואסירות תודה מאת רחל מראני
ספר מעולה

---

קראתי את הספר כבר פעמיים...

הוא משלב הגות עמוקה עם כתיבה קולחת, מרגשת וסוחפת. ספר רלוונטי לחיים.

המונח נדיבות מתרחב כאן הרבה מעבר למקובל או למצופה.

אלי דיבר מאד, למשל, הטיפול בנושא הרגיש של נדיבות בין הורים לילדים:

מהי הנתינה הנכונה לילדים? הספר מזכיר את ספרו הידוע של סילברסטיין 'העץ הנדיב', ומביא דעות של אנשים בעדו ונגדו.

הוא מבדיל בין 'גוננות' לבין 'תמיכה': בראשון אנחנו מנסים לעמוד בין הילד לאתגרי החיים, ובשני אנחנו עומדים לצדו, או מאחוריו, ומאפשרים לו ללמוד להתמודד בעצמו.

אהבתי גם את השאלה העקרונית שהוא מעלה: האם יחסי הורים-ילדים שייכים בכלל ל'נדיבות'??

או החשיבות של איזון בין הנדיבות לזולת ונדיבות עצמית!

הספר כולל 81 פרקים קצרים, הכוללים תחקיר, סיפורים, שירים, ועדויות אישיות של אנשים על הנדיבות בחייהם. הוא מסופר כמסע אישי של המחברת

בעקבות נסיונה הרב כמייסדת "הקרן למצוינות בתרבות".

בין הנושאים: הפרדוקסים של הנדיבות, למה לתת? הקושי לתת, חקר התודה, אלטרואיזם ומדעי המוח, נרקומן של נדיבות, נדיבות לזולת ונדיבות עצמית,

שביל הזהב, שמונה מעלות לצדקה של הרמב"ם, הקבצנים, סליחות, למי ראוי לעזור? השומרוני הטוב, תהילה של עגנון, רב אריה לוין, החמלה הבודהיסטית, ועוד.

מומלץ לכל מי שסקרן ולכל מי שאוהב לתת.

כדוגמה לרוח הספר בחרתי להביא כאן את הסיפור הפותח "חידת הנדיבות":

יום אחד, אישה זקנה שגרה בין הים להרים, מצאה אבן יקרה בערוץ הנחל .

בשובה הביתה פגשה בהלך רעב שעבר בדרך, והציעה לו לחלוק עמה מפת הלחם ומהמים שברשותה. כשפתחה את תרמילה הבחין ההלך באבן היקרה. הוא התפעל ממנה מאוד, וביקש מהאישה שתיתן לו אותה.

האישה הושיטה לו את האבן ללא היסוס, והוא מיהר ללכת לדרכו, שמח על מזלו הטוב.

הוא ידע שאם ימכור אותה, לא ידע רעב כל חייו.

אך כעבור ימים אחדים שב ההלך אל האישה והחזיר לה את האבן.

"מדוע?" היא שאלה.

"הירהרתי בדבר," הוא ענה. "האבן שנתת לי יקרה מאוד, אבל אני מחזיר לך אותה בתקווה שאוכל לקבל ממך משהו אחר - רב-ערך עוד יותר...

האם תוכלי לגלות לי מהו אותו דבר בקרבך שאיפשר לך לתת לי את האבן?"

בסוף הספר היא עונה לו...

מומלץ.

» ביקורות נוספות של נאוה קסלר
» ביקורות נוספות על נדיבות טובה - על נתינה, חמלה ואסירות תודה