“סיפור תלמודי המתגלה כדרמה משמש כצופן לכתב-חידה : החיים.
תקופת חיים של המחברת.
רחל מראני, אוחזת בידה מנסרה אופטית מלוטשת ובאמצעותה מגלה כל פעם פנים נוספות במושא ההסתכלות
.הקריאה שלה את הסיפור, הן זה התלמודי והן זה הפרטי, מנסה לפענח את הסודות הכמוסים שם. אם בצורה אינטואיטיבית, אם בניתוח הגיוני.
ואנחנו, הקוראים, מתמכרים בקלות ומתמסרים לדרך בה היא צועדת, דרך החיפוש, דרך החופש.
מי שחשקה נפשו בפתר”