ביקורת ספרותית על אחרי החגים - ספריה לעם #75 מאת יהושע קנז
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 28 במאי, 2019
ע"י Paper Jam


משפחת וייס ודמויות נוספות שמקיפות אותה, מתגוררות כולן במושבה שברירית בימי המנדט. ככל שהסיפור מתקדם נוסף לליבנו עוד סדק, עוד משקולת, עוד התנשפות, כי כל המתואר הוא כל-כך פשוט ובו-זמנית סבוך ומעורפל ומעיק. השיגעון והשפיות מפלרטטים בלי הפסקה, בריקוד כמעט סדיסטי, וככל שדברים מסתדרים - הם בעצם מתפרקים. כשמופיעים סדקים על קירות הבית - שכל כך הרבה טמון ומקופל בהיותו "בית", מוחשי וסמלי - בדמויות וגם בליבנו כבר יש חריצים עמוקים עמוקים. ככל שהולכת וכוזבת השאיפה הנאיבית, החולה כמעט, להיות בטוחים ונצורים בין קירות אותו הבית, להיות "נורמליים", להיות "מאושרים", כך מבעבעים וצפים כמו מתוך ביוב הבושה, הפשרה, ובעצם - החומר שממנו עשויים החיים באמת. נדמה שככל שאנחנו מכירים ויודעים יותר - כך אנחנו גם מבינים פחות, או אולי מאמינים פחות, בטוחים פחות, או פשוט כאובים, מבולבלים ומזועזעים - מהדמויות עצמן אבל גם יחד איתן.

נפלא.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
רץ (לפני שלושה שבועות)
נפלא - גם אני חשבתי לפני שנים רבות כשקראתי את הספר.
עמיחי (לפני ארבעה שבועות)
ספר קשה.
Paper Jam (לפני ארבעה שבועות)
כרמליטה יקרה, קראתי גם את סקירתך לאותו הספר. מצד אחד, אני מסכימה מאוד עם דברייך. מצד שני - האם בחוויה הכוללת המאפיינים הללו הפכו את הספר לפחות טוב? בעיניי, סלידה וזעזוע יכולים להעיד על חוזק ועוצמה של סיפור, ומכאן שדווקא יגרמו לי לחבב אותו יותר, לכאורה-באופן-אבסורדי. יתכן שזה באמת מרגיש לפעמים 'יותר מידי'.
סקאוט (לפני ארבעה שבועות)
תשמעי, פפר, איזה הספק!
מירית (לפני ארבעה שבועות)
כתבת יפה מאוד.
כרמליטה (לפני ארבעה שבועות)
ביקורת טובה לספר שעורר בי כל כך הרבה תחושות של סלידה.
מתקשה להגדיר אותו כ"נפלא".

ספר מעיק ומחניק. דמויות מאוסות ומשפחה שגם לשונאי לא הייתי מאחלת להשתייך אליה.
המון הרס עצמי וריקבון שמשתקף יפה גם בכריכת הספר.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ