ביקורת ספרותית על המצפן הזהוב - חומריו האפלים #1 מאת פיליפ פולמן
הביקורת נכתבה ביום שני, 13 במאי, 2019
ע"י שאול תליון


בע"ה
הבהרה: זו לא ביקורת, אלא ניתוח בפרוטה שלי לגבי כמה מהמוטיבים בסדרה. יהיו כאן ספוילרים בשפע, כמו גם ספקולציות חסרות בסיס בלא מעט נושאים. לגבי חלק מהרעיונות אני אוכל להביא הוכחות מהספרים, אז אשמח לשמוע אם לא הסכמתם ואנסה להסביר זאת. (בכללי אשמח לתגובות, אוהדות וגם לא.) זה בעז"ה יהיה חלק אחד מתוך שלושה, כשבכל חלק אדבר על מוטיב אחר. והחלק הזה ידבר על -
דמונים.
מן הראוי שאתחיל מהם - הטריגר לכתיבה על הסדרה התחיל ממה שכתב עליהם דז'נייב בביקורתו הוא, וחוסר ההסכמה המוחלט שלי עם דבריו. אז מה הם בדיוק הדמונים? למה הם טובים בכלל ומה יש למגיסטריום (= הכנסיה הקתולית) נגדם?
ובכן, הדמונים מסמלים את "הנפש הבהמית" של בעל התניא: מכלול הדחפים החייתיים שבאדם - אוכל, שינה, מין - והרצון לקבל את כולם. עכשיו. מהר. ללא הגבלה. הדברים הללו קשורים בקשר הדוק לרגשות שלנו, שאף הם לא מרוסנים ולא לגמרי מובנים; ואכן הדמונים תמיד פועלים בצורה אמוציונלית ביותר, משקפים היטב את הרצון הכמוס של האדם שלהם.
הרעיון הזה מסביר היטב את כל העיסוק בקריעה / ניתוק / פרידה מהדמון שלך. אם אתה מאבד את כוחות החיים שלך בברוטליות (טוני מקריוס), ההלם יטריף את דעתך. אם אתה בתהליך מודע מנסה לוותר עליהם (האחיות בבולוונגר), תישאר שפוי והגיוני - אבל לאובדן הרגשות, החום והאנושיות שלך אין תחליף או זיוף משכנע.
כמו כן, זה וודאי מסביר את הסצנה הנוראה בכניסה לארץ המתים - "the dead would not let the living to pass". חלקים מסוימים באישיות יכולים להתמודד עם המוות, אבל לא הדמונים - שמגלמים את כוח החיים יותר מכל.
אם כנים דברי, אזי האובסביה של המגיסטריום כלפי הדמונים הגיונית ביותר - כל דת, ובמידה מסוימת כל מערכת מוסר, מנסה להגביל את האדם; להנחות אותו, לרסן את דחפיו, וברובן להפוך אותו לנעלה על יצריו החייתיים. נוסיף לכך את הזיקה המובהקת של הדמונים למיניות (מגדר הדמון נקבע ע"פ המגדר שאליו נמשך האדם, הדמון מתקבע עם הבגרות המינית ועוד), ונקבל כתב אישום מפורש נגד הכמיהה הקתולית להתנזרות.
וזו גם הסיבה שלמרות שהספר הזה (והסדרה כולה) הוא בהחלט אנטי נוצרי, הוא לא אנטי דתי בהכרח. יש איזון בעולם, וניתן לשלול תאוותנות חסרת מעצורים גם בלי לסרס את המין האנושי.
יש עוד נקודה חשובה ביותר לגבי הדמונים - ה"אבק" המסתורי והקשר שלו אליהם; אבל זה ימתין לחלק השלישי שאכן יעסוק ברובו באבק.
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Mira (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
שאול אהבתי את הביקורת שלך ועל הניתוח....





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ