ראיתי בספריה ספר על תינוק שננטש בתוך סל במכבסה והייתי חייבת לקחת אותו לידיי כי נושא זה של תינוקות נטושים נוגע לליבי עד מאד. לקחתי אותו מבלי לחשוב על המשמעויות העמוקות יותר שבדבר. אך למעשה זהו ספר עמוק מאד ושמו: החוקים של מוזס. הוא מתחיל כסיפור התבגרות פשוט של נערה בשם ג'ורגיה המתאהבת נואשות באותו תינוק נטוש שהפך מתינוק קראק לנער מוזר/ שונה. אך כפי שג'ורג'יה עצמה מסבירה אנשים נוטים לאהוב תינוקות, אפילו את השונים / החולים שבהם, אך כשאותם תינוקות גדלים שוכחים אותם וזה מה שקרה למוזס. היחידות שנותרו לצידו הן סבתו שנלחמה שיגור איתה על אף גילה המתקדם וג'ורג'יה שרודפת אחריו והוא ואף היא לא מבינים בדיוק מדוע.
ג'ורג'יה היא נערה רגילה באופן יחסי. היא גדלה בחווה לשני הורים המשתמשים בסוסיהם לצרכים טיפוליים עבור ילדי אומנה שנמצאים כל הזמן בביתם. ג'ורג'יה ירשה מהוריה את האהבה לסוסים וגם במקצת את היכולת הטיפולית.
מוזס וסבתו גרים בשכנות לביתה של ג'ורג'יה וכיוון שמוזס הוא נער בעייתי (היפראקטיבי, בעל הזיות, מצייר באופן אובססיבי על רכושם של השכנים ובשטחים ציבוריים) סבתו מחפשת דרכים יעילות שבהן יוכל להוציא את המרץ שלו וכך קורה שהוא מועסק בחווה הטיפולית.
על אף גאונותם של הציורים של מוזס הם מעוררים כעס בקרב תושבי העיירה שלכאורה הוא משחית את רכושם ורק ג'ורג'יה דווקא רוצה שיצייר בחדרה ומפנה לשם כך קיר אחד, אך במשך שלושה ימים הוא מצייר על כל קירות חדרה, כולל על התקרה ומנקודה זו מתחילה ההתקרבות ביניהם. התקרבות שכלפי חוץ מתרחשת אך ורק בקירבה של ג'ורג'יה, אך כלפי פנים מוזס מספר בפרקיו שלו בספר (הספר כתוב מנקודת מבטה ומנקודת מבטו לסירוגין) שגם הוא חש כלפיה רגשות עזים. הסיבה שהוא מרחיק אותה מתבררת בספר ואינני רוצה לגלות מהי, רק ארמוז שמוזס, כמו משה התנכ"י, מסיבה מסויימת חוצה בדמיונו את ים סוף לשניים ועובר בחורבה לעולם אחר. הוא אינו רוצה שג'ורג'יה, עם שמחת החיים שלה, תהיה קשורה לעולם קודר ואפל זה ולכן, מתוך רצון להגן עליה, מנתק עצמו ממנה.
האם מוזס וג'ורג'יה ישובו להיפגש? האם אהבתם תוכל לצאת לפועל ולהתממש? ארמוז שהתשובה לכך קשורה לשאלה האם מוזס ישכיל לשנות כמה מעשרת הדיברות (החוקים) שלו.
אז אם חפצה נפשכם בספר שהוא קצת משל הקשור למשה רבנו ולחג הפסח, ליציאה לחופשי מעבדות לחירות, מעבדות לעצב להתקדמות אל האור, זהו הספר המתאים.
















