בזבוז של זמן
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באפריל, 2019
ע"י xXx::Natalia::xXx
ע"י xXx::Natalia::xXx
את ל.ג'. שן (או בשמה האמיתי, ליהי שן) אני זוכרת עוד מהימים שכתבה בלוג בישראבלוג תחת שם העט "פרנצ'סקה". זה היה הבלוג הטוב ביותר בכל אתרי האינטרנט הישראליים. היה בו הכל. הוא היה שנון. מתוחכם, אך לא מסובך. והכי חשוב, הוא פנה לקהל שהיה צמא לכתבים שלה. קהל שמאס בהמוניות, אבל גם לא ניסה להיות מיוחד. אלה היו אנשים שחיפשו מעט שקט בעולם שבו הכל תוהו ובוהו.
כששן הפסיקה לכתוב בבלוג שלה הייתי מדוכאת. עברתי משבר אישי בחיים, הדיכאון גבר, המצב התדרדר, ונקודת האור היחידה שהייתה לי - הפוסטים בבלוג שלה - נלקחה ממני. לכן, כשמצאתי את הספר שלה מספר שנים לאחר מכן, הרגשתי שמדובר בסגירת מעגל. "אני חייבת לקנות את הספר הזה" אמרתי לעצמי, "הוא חייב להיות טוב".
במילה אחת: א-כ-ז-ב-ה.
היה עדיף שלא הייתה מוציאה את הספר והייתה משאירה אותי עם הטעם הטוב מהבלוג שלה. הספר פונה למבוגרים (או לצעירים-מבוגרים) אבל רמת הכתיבה שלו היא של בני נוער שמסתובבים בדיזנגוף סנטר וחושבים שהם מגניבים כשהם בעצם עלובי נפש. הדבר הכי ניכר בספר הוא חוסר היכולת של שן לכתוב מנקודת מבט גברית. היא כל כך סטריאוטיפית שזה מרגיש כמו פארודיה על סדרות אמריקקיות חסרות עלילה ומצפים לפאנצ'ים אבל הם לא מגיעים - כי זו לא פארודיה - זה באמת מנסה להיות סיפור טוב.
מדי פעם מבליחים הניואנסים השנונים של ליהי שן, אבל לא די בהם כדי להחזיק את כל הספר.
אפשר לומר שהקסם פג.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
