ביקורת ספרותית על לס מאת אנדרו שון גריר
בזבוז של זמן

---

בניגוד לתחומי אמנות ויצירה אחרים, תמיד הרגשתי שפרס "פוליצר" עוד איכשהו מעיד משהו על היצירה, זאת בניגוד למשל לאוסקר, שלא בהכרח מי שזכה בו יצר איזה פלא כלשהו שאנחנו חייבים לחזות בעצמנו.

אוסיף, כי מישהו שאני מאוד מעריכה את דעתו המליץ על הספר הזה בפה מלא ומכאן שנעתרתי והתחלתי במשימה, למרות שהביקורות באתר לא היו טובות, בלשון המעטה. לכאורה, משימה פשוטה – כ-260 עמודים, פונט בגודל סביר. "שבוע גג", הבטחתי לעצמי. עוד אציין, כי לכאורה מדובר בספר טיולים בו הדמות עוברת ממדינה למדינה ואני, בתור חובבת ספרים כאלה, הייתי בטוחה שגם אם לסיפור לא אתחבר, אז לפחות למקומות, לתיאור הטיול ואיזו הרגשה הוא מכניס לך ללב.

בפועל אני קוראת את הספר שבועיים ימים, עברתי 160 עמודים בקושי רב, ואתמול, בהחלטיות, סגרתי אותו והכנסתי את הספר לתיק, כדי להחזיר אותו למחרת לספריה מבלי לטרוח לסיים.

עקרונית זה ספר על גבר הומוסקסואל, סופר במקצועו, שעוד מעט ימלאו לו 50, האקס שלו מתחתן בקרוב ולכן כביכול הוא עובר משבר כלשהו. במקום להשתתף בחתונה, הוא מחליט לטייל בין מספר ארצות בכל מיני כינוסים של סופרים.

ספר טרחני, סיפור לא מעניין, הדמות הראשית חרדתית ברמה לא מוסברת ולא הגיונית, בכיין, בלי שום סיבה אמיתית להיות כזה, הוא מטייל במקומות בעולם ובכלל לא נהנה מהם, לא פתוח אליהם, סגור בתוך הדיכאון האמריקאי המשעמם שלו.

אציין שמי שהמליץ לי על זה הוא גם גבר הומוסקסואל בן כ- 40 ולכן יכול מאוד להיות שהוא מאוד הזדהה והתחבר, אבל זו ממש נישה ובטח לא דעה אובייקטיבית ויש בי אפילו קצת כעס שהוא לא הצליח לראות שהדעה שלא על הספר מגיעה מתוך ההזדהות האישית שלו מתוך נסיבותיו, וממש לא יתאים לכל אחד.

אז אתם שואלים את עצמכם – איך יכול להיות שהוא זכה בפוליצר? זה ממש מורגש שהסופר מנסה לקחת פסקה, ולהכניס בה כמה שיותר דימויים, תיאורים וקישורים, וכך נוצר מצב שאמנם הפסקה עשירה ומלאה פרטים, אבל זה זורק אותך מכאן לשם ובחזרה ואתה כבר מפספס את הנקודה ואת מה שניסו להגיד ככה שאתה קורא עמודים שלמים בלי מושג מה בעצם קרה.

לסיכום – גרוע, לא שווה את הזמן שלכם.

» ביקורות נוספות של כרמל
» ביקורות נוספות על לס