ביקורת ספרותית על קובה מאת סטפן קונץ
ספר לא משהו

---

"כל אדם שיתחיל לירות בתחום השיפוט של גרפטון רצוי לו שיהיה מוכן למלחמה" (עמוד 57).

הספר "קובה" מאת סטפן קונץ (הוצאת שלגי, 2000) הוא עוד ספר בסדרת הספרים של קונץ אודות גיבורו הקבוע, קצין הצי האמריקני וטייס הקרב ג'ייק גרפטון. בספר הנ"ל גרפטון, שלחם במלחמת וייטנאם, הוא כבר תת-אדמירל בצי ארצות הברית המשמש כמפקד להק הקרב בצי הסמוך לקובה. "אנשים שהכירו אותו ראו בו את התגלמות קצין חיל-הים המוכשר. גרפטון תמיד הכניס את מוחו להילוך לפני שפתח את פיו, אף פעם לא איבד את שלוות רוחו ואף פעם לא שכח את היעדים שרצה להשיג. בקיצור, הוא היה קצין מעולה ומפקדיו ידעו זאת, עובדה שבזכותה פיקד על הטייסת שעל סיפון נושאת המטוסים, להק המטוסים שלה והספינות המלוות שעגנו עתה במפרץ גואנטנמו" (עמוד 17).

הנשיא הקובני קסטרו מורעל. במקומו עולה רודן אכזר שהצטייד בנשק ביולוגי. יחסי ארצות הברית וקובה מצויים על סף עוד משבר טילים קובני. "אנחנו לא יכולים להתעלם משישה טילים בליסטיים עם ראשי נפץ ביולוגיים" (עמוד 259), מבהיר יו"ר המטות המשולבים, גנרל טוטן, לנשיא ארצות הברית. חמישים מיליון אמריקנים מצויים תחת איום ישיר של הטילים הללו. גרפטון הוא כמובן האיש שעליו מוטל לפתור את המשבר ולהסיר את האיום. מסייעים לו קצין המבצעים שלו, קומנדר רוברט "טוד" טרקינגטון, נווט קרב עתיר ניסיון קרבי, וטומי כרמליני, איש מבצעים חשאי. "אחרי שסיים את לימודי המשפטים בילה כרמליני שנה במחלקה למשימות חשאיות בסי-איי-אי" (עמוד 113). טרקינגטון משרת תחת גרפטון זה זמן רב. "אני הייתי סגן ביחידת F-14 כשפגשתי אותו בפעם הראשונה. הוא היה מפקד כנף על האונייה הזאת בעצמה. הפלגנו לים התיכון והיתה לה היתקלות עם אל-חכים" (עמוד 71), מספר טרקינגטון לאחד מקציניו הבכירים של גרפטון, ומאזכר את האירועים בהם סיכלו השניים את מזימת הטרוריסט הלובי אל-חכים להניח את ידיו על ראש נפץ גרעיני (אירועים שתוארו בספר "טיסה אחרונה"). גרפטון עוטר בעיטור הכבוד של הקונגרס עבור האומץ שהפגין אז.

קונץ, יליד 1946, התגייס לצי האמריקני, שירת כטייס מטוס A-6 אינטרודר במלחמת וייטנאם ועוטר על גבורתו בצלב התעופה המצוינת. קראתי כמה מספריו והטובים שבהם הם "טיסת האינטרודר"ו"מצור". הספר הזה פחות מוצלח ונראה כאילו קונץ מחפש רודנים בנרות בכדי לשלוח כנגדם את הצי האמריקני, טייסות הקרב שלו וכמובן את אדמירל גרפטון. מיותר לחלוטין.

» ביקורות נוספות של פרל
» ביקורות נוספות על קובה