אוי קלמנטיין אהובתי ,יקירתי -חזרת אלי בספר הרביעי .
וכרגיל גרמת לי לצחוק ,ליהנות מחשיבתך הפרועה והנונ -קונפורמיסטית ,מתעלולייך ,מכנותך ומרוחב -לבך.

דעי לך שאני אוהבת ומשוגעת על ילדים שכאלה ובמיוחד אם מדובר בילדות .ואם הן בנות ג'ינג'יות-אז בכלל אני עפה לשמיים .

הפעם ספרת לי מהי" חברה מצטיינת" בכיתתך ,ולמדת אותי מהי חברות אמתית בין ילדים .אהבתי את יכולת ההתמודדות שלך עם היעלמו של חתולך "קרם -לחות" ,וכיצד עשית הכל ,אבל הכל כדי למצוא אותו .
דעי לך שאהבתי מאוד את ציור הפוסטר שצירת בו את "קרם לחות" -החכם, החתיך והסקרן כשהוא בוכה ועצוב כי איבדת אותו והוא איבד אותך .ושאת הפוסטר הזה תלית בכל הרחובות והשכונות בסביבה .


הוריך לא הפסיקו להדהים אותי ברגישותם, בהתנהגותם ובחשיבתם כי -"אל תעשה לחברך את השנוא עליך" ,ובעזרתם אליך להתמודד עם היעלמו של "קרם לחות",וחוץ מזה שהם מרשים לך לראות טלוויזיה ,ואמא של מריה חברתך -לא מרשה לה -כי זה מנוון את המוח .אבל את יודעת שמריה רואה טלוויזיה בסתר . ובכלל הם הורים ככל ההורים הרגילים, כמונו,לא חכמים ולא טיפשים .

ואחיך הקטן - לא הפסקת להדהים אותי בשפע המצאות הכינויים עליו שכולם באים מעולם הירקות : תירס,ברוקולי,כרוב -ניצנים ,בצל,בטטה,קישוא,שעועית ,וכל זאת -כפי שהסברת למורה שלך - בגלל שאת "נתקעת " עם השם-"קלמנטינה" וזה לא הוגן שהוא קיבל שם נורמלי ואת -לא .וחוץ מזה הוא אצלכם במשפחה כבר שלוש שנים והוא די מאכזב לדעתך .

והמנהלת -גב' רייס שמנסה כל הזמן להיות רצינית אתך בשיחותיכן,אבל תמיד יוצא לה בסוף צחוק או חיוך בגללך .

ומה עם מיצ'ל ? -הוא חבר טוב ואמתי אפילו שהוא אח של מרגרט הסנובית וכל היום הראש שלו רק במשחק הבייסבול עם החברים שלו .אבל מרגרט -לא באמת סנובית -היא קצת ילדה בודדה ומתברר כי היא החברה הכי טובה שלך .

אבל הכי הכי חשוב ,כמובן חוץ מ-קרם לחות " הוא מה שכתבו עליך חברייך במחברת :"חברה מצטיינת ":

כשאת שברת את הצבעים שלך לחצי ונתת לג'ו שאיבד את צבעיו.

כי האמנת לויילון שיש לו כוחות -על אפילו שאין לו והוא צריך עוד ללמוד .

כי את מצחיקה את וילי בכיתה וגורמת לכל הילדים לדעת לצחוק .

ואחותו התאומה -לילי -כתבה- שאם לא היית מצחיקה אותו הוא היה זה שהכי מסתבך בצרות .

ובדף של מריה נכתב :כשאמא שלה הבינה איך קוראים ללטאה שלה -השם שאת נתת לו :עצירותיקס ,היא הבינה שמריה רואה לפעמיים טלוויזיה וכבר לא כל -כך אכפת לה שלפעמיים המוח של מריה הירקב .

וכל הדברים הנפלאים האלה הם בזכותך קלמנטיין ילדה מיוחדת ורגילה,שובבה וחכמה,רגישה ואוהבת .

ואני הייתי מוסיפה במחברת :כי את החברה המצטיינת שלי -בגלל שאת גורמת לי לצחוק , לדעת לאהוב ,להתחלק ,ולעשות דברים משוגעים .

המאיירת שאיירה אותך בספר -מרלה פרייזי - רק הוסיפה והדגישה -מה -את -באמת :ילדה ג'ינג'ית שאני רוצה להיות כמוה .

להתראות בספר הבא .

זו ביקורת מפי התולעת הקטנה בת 6.5 שמתעצלת להקליד לבד:-)
_____________________________________

קלמנטיין היא הכי חמודה בספר, לעומת מרגרט שהיא חברה שלה, אבל ממש מעצבנת. אני במקומה בכלל לא הייתי מתחברת איתה. למרות שלפעמים היא גם בסדר. יש לקלמנטיין חתול שקוראים לו "קרם לחות" - שזה ממש, אבל ממש שם מצחיק לחתול. יש לה גם חבר, מיצ'ל ואח קטן שדומה לאח שלי. ואמא הכי צוחקת מכינויים שקלמנטיין נותנת לאח שלה. לפעמים יורדות לה דמעות של צחוק, בעיקר כשהיא שומעת שהיא קוראת לו לפת או כרוב או תירס.
אני רוצה שאמא תקנה לי את ההמשכים של קלמנטיין אני מוכנה להתחלק חצי-חצי מהקופה שלי.
___________________________________

עד כאן הביקורת של התולעת ואני מסכימה עם כל מילה. אכן אמא של התולעת מתפקעת מצחוק משפע הכינויים של האח הקטן של קלמנטיין. אם מגיע לה שם של פרי, אז גם לו מגיע שם של ירק:-)...
ספר מקסים ותודה לחמדת על ההמלצה.
(ששש... שהתולעת לא תשמע. אקנה לה את כל ההמשכים ושתשמור את הכסף לה לדברים אחרים:-))

ספר מעניין מאוד בתי בת 7.5 קוראת אותו עכשיו ומאוד נהנית.

נפלאגדי, במלוא מובן המילה.
פשוט מושלם