לאחר הקריאה, שמתי לב שיש לי נטייה לחבב עלילות שמכילות בתוכן מעורבות של יישועים כמו הימנון ללייבוביץ׳, שם הורד, היפריון ועוד. בכל אופן, הדרור חיכה אצלי לא מעט זמן בתור לקריאה עד שהואלתי בטובי לפתוח אותו.

הספר עשיר בדמויות מרכזיות החשובות לעלילה ומועמסות בעודף פרטים על חייהם ואופיים כך שלא פעם מצאתי את עצמי תוהה מי זה מי – לא מעט בגלל השימוש המשתנה תכופות בין השם הפרטי לשם המשפחה, לא לדאוג, אחרי חצי ספר זה מסתדר...
ספוילר בהמשך כחילוני, אך כיהודי שבתוך עמו יושב, חשבתי הרבה על נושא האמונה ומה בדיוק הסופרת רוצה להעביר כאן- האם מדובר בביקורת על עצם קיומן של דתות ועל האמונה באל כל-יכול, שבסוף מתברר שאיננו שם – שאנו לבד? אולי הוא עוסק בהיבריס של מאמינים אדוקים המשוכנעים שהבינו את רצון האל וכוונותיו הנסתרות ודווקא בגלל כך חווים טרגדיה איומה כעונש על גאוותם? ואולי זו בכלל עוד בחינה של האל למאמיניו החזקים ביותר, לראות אם אמונתם תחזיק גם אל מול הבלתי-נתפש משהו בסגנון של לקחת את עקידת יצחק עוד צעד קדימה. בכל אופן שלב ההתרה מתרחש כקרשנדו עוצר נשימה וסיימתי את הספר בתחושת טלטלה של ממש, מזועזע מהזוועות שניטחות ומכות בקורא ללא הפסק.

הידע שלי בנושא דת הוא שטחי ומפוזר. כחסרת שורשים דתיים לחלוטין (טוב, כמעט לחלוטין - גם לי כמו לכולם יש איזה סבא-רבא-רבא שהיה רב חשוב בזמנו. לפי מספר הרבנים החשובים הנמצאים בשושלת המשפחתית של כולם, נוצר רושם שמהמאה ה - 19 ואחורה לא היו יהודים פשוטים. רק רבנים חשובים...) אני מכירה כמה כללים בסיסיים הנוגעים לדת היהודית - בדרך כלל, לצערי, איסורים. על דתות אחרות אני, כמובן, יודעת עוד פחות. הסיפור הזה בוחן דת ואמונה דתית (קתולית) ועושה זאת דרך סיפור של מדע בדיוני(!) תודו שזה מסקרן. מצאתי אותו באחת מרשימות הקריאה פה, ונמשכתי לשמו המיוחד ולשילוב המיוחד עוד יותר של מדע בדיוני ואמונה דתית.

קבוצה של 8 אנשים יוצאת למסע לעולם בו יש חיים תבוניים. 4 מהמשתתפים הם כמרים קתוליים ישועיים. האחרים הם נוצרים קתולים חילוניים ו...אישה צעירה יהודייה בת למשפחה ממגורשי ספרד שתכונותיה המדהימות יחמיאו לכל יהודי(ה). רוב אנשי המשלחת היו חברים קרובים עוד לפני המסע. וכך יש להם זמן רב - הטיסה לכוכב אורכת כ 17 שנה - לבחון סוגיות דתיות ופילוסופיות, לבחון את הדת על הרקע של החברות, המשיכה המינית הלא ממומשת (חלק מהמשתתפים הם כמרים שנשבעו להתנזרות), ולבחון את אהבתם לאל וביחוד את אהבתו של האל אליהם, על בסיס מה שהאל מסכים שיֵעשה למאמיניו.

הספר כתוב טוב אבל ראסל מנסה להעצים את תחושת המתח באופן מלאכותי: היא עוברת תכופות בין הווה לעבר, מתארת תאורים גופניים קשים, רומזת למשהו נורא שקרה באותו כוכב לגיבור הסיפור, בלי שנדע - עד העמודים האחרונים - מה באמת קרה, והאם הגיבור ראוי לגינוי או לרחמים. תאורי החברים הטובים שיצאו למסע בין כוכבים נעים בין המושך למופרך, החברה החייזרית המתוארת בסיפור אינה מעניינת, בכירי המסדר שנשארו בכדור הארץ מתוארים כשילוב בין ה"קוזה נוסטרה" לאם תרזה, ותאור החיים בכדור הארץ של אמצע המאה ה 21 - הספר יצא לאור ב 1996 - נראה כמו החיים שהיו פה בשנות השמונים.

לא הצלחתי למצוא פרטים על הסופרת, שכתבה עוד שני ספרים שתורגמו לעברית, האחד רומן היסטורי והאחר רומן סתם. הספר הזה זכה לשלושה פרסים מכובדים: פרס ארתור סי. קלארק, פרס טיפטרי ופרס המדע הבדיוני הבריטי. אני לא התעניינתי במיוחד. הסיפור נראה לי כנשען על גימיק ולא מספיק מתוחכם, הדיונים התאולוגיים ייגעו אותי. אז...כנראה מגיע לספר הזה קורא יותר מפרגן ממני.

הדבר האחרון שהייתי מצפה מעצמי זה לקחת לשתי ידיי ספר כמו "הדרור" ולקרוא אותו. אבל הנה, זה בכל זאת קרה.

אחרי שצפיתי בהצגה בתאטרון גשר שנקראת "קדוש מעונה", יצאנו כולם אל מחוץ לאולם בסופה של ההצגה ואני חשתי עניין רב בנושא וברעיונות שההצגה מעלה.
בעודי יוצאת מהאולם שמעתי מאחורי זוג גברים צעירים מדבר.
האחד אמר לשני שההצגה הזכירה לו ספר מצוין שהוא קרא שנקרא "הדרור" של מרי דוריה ראסל. אני כמובן ישר חקקתי בזיכרוני את השם.
ייאמר כי הסתכלתי באינטרנט קצת על התקציר, בכלל לא בהתעמקות או ריכוז ולאחר כמה ימים הספר נלקח מהספריה. סתם ככה, הרגשתי שאני רוצה לדעת על מה הבחור הזה דיבר.

כשהבחנתי כי על הכריכה צמד המילים "מדע בדיוני", גיחכתי ביני לבין עצמי ושאלתי האם אני באמת רוצה להתחיל לקרוא את הספר הזה.
כן, אולי הייתה בי נימה של זלזול , מה לי ולז'אנר כזה? ובדיוק ברגע הזה החלטתי שכן! אני אקרא את הספר. לפחות אתחיל ואנסה לראות לאן זה מתפתח.
אני נוטה לחשוב שהחשיבה שלי הגיעה ממקום בו רציתי לאתגר את עצמי ואולי להיחשף למשהו חדש. לא ללכת למקומות הנוחים שלי, הנה כבר יש לי הזדמנות וכבר לקחתי את הספר מהספריה אז למה לא בעצם?

"הדרור"... האם הספר מדבר על דרור? אני מניחה שכן, חופש מדת, חופש מהשגרה, חופש מלקיחת אחריות וכדומה.
ההתחלה שלו מאוד איטית אך עם התקדמות העלילה זה משתפר. (מעט)

משלחת של שמונה אנשים מתוכננת לנסוע אל כוכב לכת חדש אשר בו התגלו חיים.
אותה משלחת, מתארגנת בזריזות ובחוסר תשומת לב ועושה הכל על מנת להוציא את התכנית לפועל.
בראש המשלחת עומד ארגון הישועים שרואה לנגד עיניו רק מטרה אחת במסע הזה, והיא להכיר בצאצאי ישו הנוספים.
המשלחת עושה את דרכה אל כוכב לכת שנקרא "רחאט" והעלילה נעה בין צירי זמן שונים.

אנו נחשפים אל הסיפור ממש מתחילתו ועד סופו כאשר באמצע נכנס העניין המרכזי שלשמו התכנסנו והוא -לגלות מה ארע על כוכב הלכת הזה.
מאוד אהבתי את התיאורים שהתרחשו על כוכב הלכת. בין אם זה על היצורים האנושיים, החיות, הנוף, האוכל, הצמחים ודפוסי התנהגות של עולם שמתרחש ביקום מקביל והצטערתי שלא נתנו עוד אינפורמציה אודות המקום שאצלי בדמיון הצטייר כמסקרן מאוד.
בנוסף, כל קשר ביני ובין דת הוא מקרי לחלוטין, לכן נהניתי לקרוא ולחוות את מחשבותיהם ורגשותיהם של אנשים מהצד האחר של המתרס, במיוחד דמות הכומר הראשית שפורצת כמה סטיגמות נכבדות.

אבל בסופו של דבר, מה אני אגיד לכם, קריאה קולחת זו ממש לא הייתה ואם יורשה לי להוסיף בעניין התרגום, אני חושבת שהוא עשוי בצורה לא ממש טובה ואפילו מצאתי בו כמה טעויות. מה גם ששמות כמו ג'ורג' ,ג'ון ,ג'יימס, וכ'ו פשוט דומים מידי ויצרו אצלי תחושה שצריך לקרוא כל שורה פעמיים על מנת להבין אם זו באמת אותה דמות עליה חשבתי.
בנוסף, ריבוי עצום של דמויות ולאור עובדה זו אני שואלת: מדוע באותו משפט להשתמש פעם אחת בשמה הפרטי של הדמות וכמה מילים אחרי זה בשם המשפחה שלה? בלבול מיותר. על כל פנים... הספר כן פתח בפניי מחוזות שבדרך כלל אני לא ששה להתפלש בהם. אבל הוא רחוק מלהיות ספר טוב.
יש לציין שרק לקראת הסוף הצלחתי להתחבר לדמויות ולהבין יותר לעומק את מערכת היחסים ביניהן.
לעיתים היו שם תיאורים מקסימים של חברות ואחווה שהצליחו לרגש אותי.

את הסוף כבר קראתי ברצון עז שזה ייגמר, אני בספק אם עוד כמה חודשים אזכור בדיוק על מה דיבר הספר.
בסופו של דבר, הספר לא צלח אצלי את מבחן העלילה והוא פשוט לא עניין , לא ריגש ולא נגע בי מספיק.

ולשאלה האם הוא באמת מזכיר את ההצגה בה צפיתי...אני רוצה להניח שיש קווי דמיון רחוקים.

ספר נפלא, מרגש ומקסים. מומלץ מאוד, בפירוש לא רק לחובבי מדע בדיוני, אולי אפילו ההפך: יתכן שחובבי הז'אנר ימצאו את הספר לא מספיק "מדעי בדיוני" בשבילם, כיוון שלמרות שהספר כולל בתוכו עלילה מרתקת שכתובה נפלא, בכל זאת גדולתו העיקרית נובעת מעיצוב הדמויות המקסימות שבו, שנבראות וקמות לתחיה בדמיונו של הקורא, בכשרון יוצא דופן ועם המון חום ואהבה מצידה של המחברת. לא הרבה פעמים בעבר קרה לי שהתאהבתי כל כך בדמויות ספרותיות, עד שממש פחדתי להמשיך לקרוא מתוך חרדה לגורלם, כאילו הכרתי אותם אישית. לצד העלילה ובתוכה, שוזרת המחברת באמנות שאלות מעניינות לגבי אמונת האדם באלוהים צירופי המקרים המעודדים אותה לצד הטרגדיות שמערערות אותה. נקודת החולשה היחידה של הספר היא בבניית מתח מוגזם לדעתי לקראת איזה סוף מזעזע ביותר – שבסיום, אולי כי כבר קהו חושיי, לא ממש הצליח לעמוד בציפיות... השאיר איזו טיפ-טיפונת טעם של אכזבונת דקה-דקיקה. אבל בסך הכל באמת מדובר בספר ענק שכיף לצלול לתוכו.

ספר מצוין. קריאת הספר מחייבת הבנה בסיסית של הנצרות בכלל והקתוליות בפרט, אך אין באי-הידיעה בכדי לפגום בהנאת הקריאה ובהחלט ניתן להשלים את הפערים בידע במהלך הקריאה. זהו למעשה סיפור מעשה מודרני של חבורת צליינים הנשלחת להביא את הבשורה לתושבי כוכב מרוחק. טיבעה של האנושות, שלא לומר, היהירות האנושית, מוביל את חברי המשלחת לסוף .... לא אקלקל את הקריאה למי שמעוניין.
מומלץ בחום.
הערה נוספת, התרגום לא רע בכלל.