כמו עם "הדרך" לא הצלחתי לסיים. יבש כמו המדבר שהדמויות הולכות בו. הפסקתי בעמוד 150 ואני עדיין לא זוכר מי זה מי שם

מי שמכיר ואוהב את וואלאס לא יתאכזב. זה מאוד חד ומדויק ואנושי כמו כל דבר של וואלאס.
למי שלא מכיר את וואלאס - נו נו נו! ולקרוא את "משהו כיפי לכאורה שלא אחזור עליו לעולם".

באופן טבעי חלק מהמאמרים מעניינים יותר מהאחרים.
רוב המאמרים הם ביקורות ספרים, אבל לא חובה להכיר את הספרות כי ליהנות מהביקורות.
החוויה הכללית שלי מהקריאה היא שוואלאס מטרחן אפילו ביחס לעצמו, אבל כאמור למי שאוהב אותו לא תהיה בעיה לצלוח את זה.

ישר כוח לספרית פועלים שממשיכים לתרגם את כתבי וואלאס ועובדים עכשיו על אינפינט ג'סט

הגעתי עד עמוד 200 וזה הספר הכי גרוע שקראתי
אני לא חושב שאני מסוגל להיות חבר של מישהו שחושב שהספר הזה טוב
לא היה דף אחד שלא שנאתי לקרוא
רמת כתיבה של איין ראנד, עם פילוסופיה של סטודנט שנה א' לסוציולוגיה