אני החלטתי לצטט קטע מתוך הנכתב בכריכה האחורית של הספר:
"חנה נוימן יוצרת ביד עדינה ורגישה, אך גם מפוכחת, בטוחה ובעלת נקודת מבט אסתטית ונרטיבית מובחנת..."
זהו המשפט הנכון המתאר את עקרו של הספר.
אך לדאבוני יש לי הרבה הסתייגות לגבי תוכנו. אמנם הוא זכה בפרס ספיר לספר ביכורים, אך הוא רחוק מלהיות ספר הראוי לפרס.
הסיפור לא מתרומם מעבר ליחסים קורקטיים בין בעל ואישה, וההבדל המהותי בין התרבויות.
הספר קריא וטוב. אך אין בו שום התפתחויות משמעותיות ביחסים, בתרבויות ובאורח החיים.
יש לסיפור פוטנציאל אדיר. אך לא קורה שם דבר שיכול להביא למוסר השכל כלשהו וחבל.
















